ארכיון חודשי: מרץ 2012

נזכרתי בפסוק ממסכת אבות כנ"ל:
"הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים… – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"
~ יש לשים לב, שיש מי שמלבין פניך ברבים, וכלל וכלל, אינו מודע לכך שעשה כן..
~ ועל כן, הגדולה של האדם, זה שהלבינו פניו אם במזיד או בשוגג,
היא לדעת באמת ובתמים למחול ולסלוח לאותו האדם שהוא נפגע ממנו,
כיוון שחוסר היכולת למחול ולסלוח,
גם היא אינה מאפשרת חלק לעולם הבא לזה שבכלל נפגע.
והכוונה שלי ל"חלק לעולם הבא", היא שה"עולם" הזה נברא כל רגע ורגע מחדש .
עולם הבא אלינו עכשיו, עולם ומלואו חדש, והוא העולם הבא.
על כן עלינו ללמוד לפתוח את ליבנו ודעתנו,
וללמוד סליחה אהבה ומחילה כדי שנוכל להכנס בכל רגע ורגע,
חדשים ומחודשים, לעולם הבא..
בהצלחה.

גומיית הנפש
התעסקתי קודם עם גומיית שיער, ותוך כדי עלתה במחשבתי ההמשלה בין נפש האדם לגומייה…
אם תמתח את הגומייה ותמתח ותמתח עוד ועוד ולא תרפה ותעזוב, ולא חשוב עד כמה היא איכותית וגמישה, בסוף אם לא תהיה בהקשבה שאסור לך למתוח אפילו עוד לא בקטנה.. הגומייה תשבר ותקרע!
אם היית רגיש וקשוב ועוזב טיפה קודם, אז היא היתה מזדעזעת קצת לכיוון הנגדי ומישהו גם בטח היה יכול לחטוף מכה לא נעימה..
אבל מהר מאד היתה היא מתאזנת וחוזרת למקומה, למרכזה, הלו היא גמישה גומיית הנפש, ומאיכות ממש מעולה..
אז להבא כשאתם מתעסקים עם גומייה, היו קשובים ורגישים מספיק להבין מתי עומדת היא להישבר ולהקרע..
~ המשך יום קשוב ופלא♥

כן כן, זה גם בשבילך, אז מה אתה מספר?..
אחד הטיפים למי שמבקש שינוי אמיתי, הוא לפקוח אוזניים ולהקשיב ולשמוע טוב טוב אילו סיפורים הוא מספר על עצמו לאחרים ולעצמו.
הסיפורים שלנו הם אלו שמלווים אותנו ולא יעזבו אותנו עד שנפסיק לספר אותם. ולמה שיעזבו אתכם אם אתם לא תעזבו אותם?
אם אתם מספרים אותם, אז זה בטח עושה לכם מאד טוב הסיפור הזה, והסיפור הזה גם ימשיך לספר אתכם..
אה לא?.. לא עושה לכם טוב הסיפור ההוא?..
אז יאללה, חאלס "סיפורימפו".. תתמקדו בכאן ועכשיו, ואם באמת תרצו, תוכלו לגלות בכל רגע סיפור מדהים… והסיפור המדהים והיפה הזה הוא שלכם ממש, בדיוק כמו שהסיפורים הכואבים על עצמכם הם ממש שלכם..
תתמקדו בסיפור שאתם רוצים עכשיו!
אז איזה סיפור אתם מחליטים לספר היום?..
~ מאחלת לכולם את הסיפור הכי יפה בעולם שיתגשם לאחד עם המציאות שאחת היא איתכם ~

לא כל הנוצץ זהב, ולא כל זהב נוצץ הוא…
בעקבות סדר הבוקר בקופסת התכשיטים שלי,
עלתה בי המחשבה שלא כל הנוצץ הוא זהב, ולא כל הזהב נוצץ.
מחשבה זו הועלתה בעקבות שתי טבעות שאני אוהבת שאחת מהן נוצצת ביותר, אך עשוייה ממתכת פשוטה וקריסטלים פשוטים (יתכן ואלו בכלל זכוכיות)..
והשנייה גם כן נוצצת ואכן היא מזהב אמיתי..
… ~ מה שחשבתי שזו כביכול הפשוטה היא מרשימה ויפה ונתתי לה משמעות מיוחדת בנסיבות שנקנתה והיא הרבה יותר שווה עבורי מזו מהזהב..
~ וזו מהזהב שנראית יפה כל כך, הסיפור מאחוריה יכול להחשב עגום ובכלל לא נוצץ כפי שהוא נדמה.. למרות שאני יכולה לעשות אותו הכי יפה בעולם
מה גם שאם אני חושבת על זה עכשיו, שתיהן בכלל עלו כמעט את אותו המחיר.
הטבעות הן רק משל לחיים, לפעמים הם נראים מהצד לאחרים שמסתכלים ואינם באמת מודעים לתכנים או לחומר ממנו המצב או האובייקטים מורכבים, נוצצים ויפים, ומי שמודע, יודע שזה זהב מזוייף, ולהפך.
~ בסופו של דבר או בתחילתו של דבר, זהב או חתיכת פח.. אנו הם אלו שניתן את המשמעות לדבר, לכל דבר ולא משנה מה הוא!
אנו הם אלו שיכולים ממש עכשיו להפוך את הפח והזכוכיות ליהלומים וזהב,
ואנו הם אלו שהופכים את הזהב לחתיכת פח!.. וזה אפילו עולה לנו באותו המחיר:)
אז מה בא לכם לענוד היום? והאם זה באמת משנה ?

בחרת טוב או בחרת רע, בחרת בחיים…

לפני מספר ימים שוחחתי עם חברה על דבר מסויים בהתנהלות בחיי, ואז היא אמרה משהו כמו: "אה, אז זה ממש טוב"…. עניתי שזה לא טוב ולא רע, זה פשוט מה שזה כרגע, בזמן אחר בחיי הייתי יכולה לחשוב שזה רע, ובתקופה אחרת שזה טוב, וכך כל אחד חושב בכלל משהו אחר על אותו נושא או מובן, איזה שלא יהיה.
לאחר מכן עלתה בי שוב ההתבוננות בנושא של טוב ורע באופן כללי.
כשאומרים לכם זה טוב! אז כדאי שתחשבו, זה טוב למי? טוב לך? טוב לי? טוב למי שחווה וקשור לחוויה? אולי זה בכלל רע ונדמה לך שזה טוב? מי החליט?
ושוב פעם, כל אחד מחליט במצב וברגע נתון מה טוב או מה רע לפי מה שמתאים לו, או לפי האמונות שלו של טוב ורע, או הרצונות שלו שדברים יתנהלו בצורה כזו או אחרת.
כל אחד שמודע לעצמו ולמציאות ועשה תהליך של התבוננות, מבין בסופו של דבר שמצד המהות, השלם, האחדות, הכל אחד, הוויה אחת שלמה שאינה מבדילה בין הדברים ואינה משווה בין טוב לרע, אלא בפשטות הוויה או מהות (כל אחד כפי מה שקורא לזה), המביעה מתוכה ובתוכה אינסוף צורות שונות, הצורה יכולה להתבטא כדבר גשמי, כתחושה, כרגש, כמחשבה שכל ועוד.
ומפרספקטיבה נוספת, אותה המהות כן עושה השוואה בין הדברים, כן חווה כל דבר כשונה, כטוב וכרע כישנו או כאיננו, ובכל רגע נתון יש מחשבה לאדם, כמי שחווה את עצמו כנפרד משאר הדברים, שזה משהו טוב, וזה משהו רע..
אם תתבוננו, תראו לדוגמא שבשלב מסויים בחיים שלכם אתם חושבים על אדם מסויים שהוא בן אדם מאד טוב, ובשלב אחר שהוא בן אדם מאד רע, נניח שעל בני אדם אפשר להגיד שזה בגלל ששינו את התנהגותם אתם טוענים עליהם משהו שונה כעת.
אבל אפשר להתבונן על רעיונות שונים בעולם, דתות, משחקים שונים, סגנונות שונים של מוסיקה, וכן הלאה, בשלב מסויים כל רעיון יכול להחשב אצלכם כטוב, ובתקופה אחרת כרע, מן הסתם זה תלוי אצלכם בסיטואציה העכשווית.
על כן, מה שאני אומרת שמצד האמת אין יותר טוב מרע או רע יותר מטוב בדבר מסויים או ברעיון מסויים או בכל אדם, אלא שיש רעיון שלם עם אינסוף ביטויים ואתם הם אלו שבוחרים כל פעם מחדש איך להסתכל על אותו רעיון או מובן, אתם הם אלו שנותנים את הפרשנות שלכם לדבר, וכל פעם גם נותנים פרשנות שונה לאותו הדבר ממש, לפי האמונה או הרצון שלכם באותו רגע לחשוב שזה כך ולא אחרת.
היה והיינו כל הזמן בהוויה, במחשבה או ברעיון שהכל שווה, שהכל אחד שלם, לא היינו יכולים להשתתף במשחק החיים בו יש כן צורות משתנות שאנו בוחרים לראות אותן כטובות יותר או פחות.
אבל כשמבינים את כל הפרספקטיבות של אותה מהות, אז זה הופך להיות יותר כמו משחק שאתם בוחרים איך לשחק אותו ואיך לפרש אותו, ויש שחרור מאחיזה באובייקטים שהם כביכול באופן מחוייב טובים או רעים לחיים שלכם. אלא ישנה כעת הבנה שהם גם לפעמים רק רעים לכם, לפעמים רק טובים לכם, ולפעמים חלקית רעים וחלקית טובים, או מה גם, שאין בכלל הבדל, וכך זה בכל דבר בקיום.
תוך כדי הכתיבה עלתה בי המחשבה של הפסוק מהתנ"ך: " ראה נתתי לפניך היום: את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע" ובחרת ב…
ובחרת לפרשנותי, וזה מה שיפה לדעתי,הזכות לבחור לכאן או לכאן, עצם הבחירה ולא משנה באמת מה בחרת, היא לבחור בטוב, לבחור בחיים.
ושכל אחד יבחן טוב בתוכו ומחוצה לו, מה אכן הוא בוחר לעשות מכל דבר שקיים בחייו או מה לעשות מהדבר, כי מה שתעשו ממנו זה מה שהוא יהיה, בחירה חופשית..
שיהיו בחירות נבונות וחכמות לכולם.