ארכיון הקטגוריה: מאמרים

ברוח התקופה, מלחמת "גוג ומגוג",
כביכול מדובר על מלחמה שתתקיים באחרית הימים בין העמים וכו'..
ובעצם מלחמת "גוג ומגוג" מתקיימת כבר עכשיו בלהט ובעוצמה, והמלחמה היא בכלל בראש שלנו, בראש של כל אחד ואחת,
המלחמה היא הפראדוקס הקיים בתוכנו מצד אחד ידיעה פנימית שמעבר למחשבה של אחדות ומנגד תחושה חזקה של פירוד של נפרדות, של שוני בין אדם לזולתו וחוסר התאמה ושייכות…
והרצון לאחד את בין חוויית הנפרדות להוויה של אחדות אחת, כיוון שבמהות אנו אחד שלם,
הזמן הזה של שינוי התודעה והרצון לעבור לתדר כביכול חדש (כי הוא לא באמת חדש הוא תמיד היה קיים רק מוסתר),
הרצון והנסיונות לקלף את הקליפות הללו של חוסר ההבנה שגם הנפרד הזה הוא חלק בעצם בלתי נפרד מהשלם..
נראה שזה עושה לאנשים משהו כמו קצר במוח,קצר במערכת העצבים, קוצר רוח ועל כןנראה שיש כל כך הרבה סוגים של הפרעות נפשיות נכון להיום.
וכן גם רוב מערכת החינוך כבר לא קשורה לעידן הזה ופועלת לפי עולם שנעלם, ומפילה אשמה על התלמידים וילדים שהם מופרעים בעוד היא כמערכת מופרעת לרוב בעצמה.
הכל מואץ בחוץ כמו בפנים וחייבים לשחרר את התודעה הישנה ולהמשיך הלאה לכאן ועכשיו וזה לא פשוט להרבה מהאנושות וגורם לקרבות וקורבנות בין אדם לאדם ובעיקר לאדם בינו לבין עצמו…
וזוהי המלחמה האמיתית, "גוג ומגוג" זו בדיוק התקופה, המלחמה הפנימית ובכלל לא החיצונית.
עשו עכשיו שלום עם כל הקונפליקטים שבתוככם, שלום עם עצמכם, כי כל המלחמות שבחוץ הן חלק בלתי נפרד מכם וחלקים הדוקים שלכם.
כך שאם תנצח/י עם עצמך, כי זה רק בינך לבינך, וניצחת את כל המערכה כולה…
המשך חג שמח לכולנו, אהבה והצלחה♥

הכוח העוצמתי והחזק ביותר בעולם אינו יכול להיות מוגדר.
אין אפשרות להגדירו, כיוון שאם יהיה ניתן להגדירו אז הוא כבר לא הכי חזק..
כיוון שתמיד דבר המוגדר, יהיה משהו אחר שמגדיר ומתאר אותו וזה, יחשב חזק ממנו.
אם לא היה חזק ועוצמתי ממנו לא היה יכול להגדיר ולהסביר את ה"דבר" הקודם לו עצמו…
הכי קרוב להגדרה אם מנסים להבין את שאינו נתפס בשכל רגיל,
זו ההגדרה או המילה "אין"… או "כלום"…
הדבר שאיננו ולא כלום, מכיל ויוצר ובורא הכל מכל…
מתוך *האין* שאינו מוגדר, אפשר לברוא ואכן נברא עולם שלם של הגדרות ופרשנויות,
וניתן להמציא רעיונות וכוחות ויקומים ועולמות על עולמות …
מה שזה גם אומר שכל מילה, כל יצירה, כל דבר בעולם, הוא עולם בפני עצמו.
ויש שקוראים לו עולם קטן המכיל את העולמות כולם.
מצד האמת, *אין*, הוא הכוח החזק ביותר, וכל "דבר" קיים, כל "דבר" מוגדר,
אחד הוא עם אותו הכוח, ה*אין דבר* המהווה את כל הדברים כולם.
וזה לכשעצמו, מביא אותנו להבנה, שאין באמת כח חזק מזולתו בעולם..
ב"אין", הכל כבר קיים תמיד, כשיש "אין", הכל כבר ישנו..
ובמקביל גם נובע ומתהווה כל רגע מחדש מאותו הכח האחד, ה"אין" עצמו.
יש ואין הם אחדות אחת, זה הכל אחד המשחק משחקים עם עצמו,
ובורא כביכול צורות שונות ומשלה באשליות, שאלו האשליות,
הן הצורות השונות ואינסוף עולמות ממה שהוא בעצם נעלם, ההעלם שלו מעצמו,
עולם ומלואו..
סיכום:
~האין – מהווה את כל היש, הווייתו של כל שישנו..
מעולם לא נפרד מדבר, מזולתו ומעצמו,
כי לא באמת יכול היה להפרד מעצם קיומו, הרי הוא בכלל אינו..
ועל כן, תמיד ~היה ~ הווה ~ ויהיה~
כמו שנאמר, יש מאין..
הפלא ופלא, עולם כמו קסם תמיד הווה, מתהווה ויבנה..

וְהִתְהַוּוּת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרָע, שֶׁהוּא הַטומְאָה
הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד
כִּי הָרָע הוּא נֶגְדִּיּוּת
לְמָשָׁל, כָּל מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַע
וּבְאֶחָד אֵין שַׁיָּך נֶגְדִּיּוּת, אֶלָּא כֻּלּוֹ טוֹב
'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ', שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב'
כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּך רַע
כִּי יִהְיֶה אָז כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב
כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד (רבי נחמן ברס♥)

היו ערניים, היו מודעים למחשבות שמתרוצצות לכם בראש וזה יאפשר לכם לשנות לחלוטין את השעה הקרובה, את היום שלפניכם, ואם ממש תרצו ותתמידו, זה ישנה את צורת חייכם..
חלק מהיות אדם מודע, זה אומר לשים לב למחשבה.
נניח שהתעוררתם בבוקר, ואתם מוצאים את עצמכם מבואסים עם הקימה זה אומר שעברה לכם בראש מחשבה על סיטואציה מסויימת, שאתם מגדירים וחווים אותו בחייכם כדרבר רע, או לא נעים, ובלי לשים לב מפתחים את אותה המחשבה, את אותו הרעיון ומצמידים לו וממגנטים לו עוד ועוד סיפורים שהיו קשורים ושעדיין נדמה לכם שהם קשורים לאותו הנושא המכאיב לכם, וכך אתם נזכרים בעוד אנשים שקשורים בדבר ומתחילים לחפור שם בראש שלכם, וגם אם אין עוד אנשים בסיפור, אז אפשר להיתקע עם המחשבה המעיקה ולהרחיב אותה ולא לצאת ממנה.
וכך בלי להיות מודעים, הרסתם לעצמכם את השעות הקרובות, את היום שבפתח, ואם זה מנהג קבוע ללא מודעות, כך יכולים לההרס חיים שלמים.
יש מן תחושה והרגשה ששקועים עמוק בבוץ, אבל זה רק מרגיש שזה עמוק בבוץ, וזו עכשיו רק תחושה זמנית, והמצב באמת לא בהכרח כך.
מי שיתבונן יבין ויראה, כי כל רגע הוא חדש, כל רגע יכול להיות לחלוטין חדיש ומחודש, ומי שיכיר בכך יבין גם שיש אפשרות לשנות.
ומי ישנה? אתם הם אלו שתשנו, רק היו ערניים וקשובים מה אתם ממגנטים ולמה אתם מתמגנטים. מחשבות, מתרוצצות תמיד, מחשבות הולכות ובאות והן לא קשורות אליכם, או יותר נכון, הן לא חייבות להיות קשורות אליכם. הן נקשרות אליכם ברגע שעוברת מחשבה ואתם נתפסים בה ולא משחררים אותה, אתם לוכדים אותה ובאותה המידה היא לוכדת אתכם..
אתם יכולים לאחוז בה ולהפוך אותה לאמונה ולחלק בלתי נפרד מהיום שלכם ומהחיים שלכם, ואתם יכולים להרפות ממנה ולשחרר אותה, כן, כך, לשחרר ממש.
ברגע שאתם מודעים למה שקורה אתכם בפנים, אתם הבעלים ליומכם, וכמו משל לספנים של ספינה, ספינת חייכם שלכם, אם תרצו תוכלו לבחור לאחוז בהגה הספינה ולהטות אותה חזרה למסלולה באם סטתה, שזה אומר להחליף מחשבה, לבחור נושא שכן תרצו שימלא אתכם ואת תוכן יומכם, ואם תבחרו ותרצו, את נושא המחשבה שאתם עכשיו בוחרים תפתחו, תרחיבו, ותיישמו אחרת לחלוטין את היום שלפניכם ואת הימים הבאים שלכם.
זוהי בסך הכל אפשרות, והיא קיימת עבורכם כמתנה לחיים.
ולאחוז בהגה זו עבודה שלפעמים יכולה להיות גם קשה, וזו לקיחת אחריות להתנהלות חייכם לכאן או לכאן, לפחות אתם יודעים שאתם נותנים לעצמכם צ'אנס ומנסים.
ותמיד יש גם את הצד השני… לאחוז בהגה אתם לא חייבים, אפשרי גם להסחף או לנוע לכאן ולכאן עם הגלים, עם החיים, רק שימו לב שאתם לא מתלוננים אם נלקחתם למקום בו אתם לא בהכרח חפצים, זכרו שזו היתה בחירה שלכם לא לאחוז בהגה ועל כן אתם מקבלים את כל המופע, כל מה שבדרככם נקרה..
ולהיום, אני מאחלת לנו ים נוח ומזג אויר נפלא ♥

….וְעַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר פּוֹגֵם בְּאֶחָד, כִּי הַשֶּׁקֶר רָחוֹק מֵאֶחָד כַּנַּ"ל
עַל כֵּן מְסַלֵּק הַהַשְׁגָּחָה עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר
וּמַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר הַבְּרִיאָה מִקּדֶם הַבְּרִיאָה
שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטומְאָה כַּנַּ"ל
אֲבָל עַל יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב
עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיך הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, וְאָז הַכּל אֶחָד (תורה ח"א ליקוטי מוהר"ן רבי נחמן ברסלב)

אני רוצה להעלות את הנושא "הכל אחד", מהות אחת לכל, אין הבדל בין מהות למציאות המתבטאת באינסוף גוונים וצורות רעיונות ופרשנויות וכן הלאה הגדרות על הגדרות..
ועכשיו אני יעלה את זה ממקום של אנשים הסובלים מחרדות, מפחדים שונים, וממקום התבוננות של נפרדות בין כל הדברים וחווית עולם של סיבה ותוצאה.
ומצד מי שהם מגדירים אותו כנפרד: "אלוהים" או "אחדות" כי מצד האמת גם כל הדברים השונים זה מזה, כל עולם הנפרדות, אין נפרד הוא מ"אחד" שלם, מ"אלוהים" מה שרוב האנושות כן נוהגת להפריד, כלומר נדמה שיש אלוהים אחד שם רחוק ממך, או מה גם אומרים "הוא" בתוכי, בתוכי יש אחדות עם האלוהים האחד, אבל זו עדיין הסתכלות נפרדת.
כלומר יש אותך, ואת האלוהים בפנים או בחוץ, או גם וגם, אך עדיין, זו לא הוויה אחת.(מה גם שאותה הסתכלות נפרדת היא חלק שלם ובלתי נפרד מאותה הוויה).

במצב הזה, שההוויה היא כחוויה של נפרדות ולא ידיעה של אחדות כל הדברים כשלם.
הבן אדם ירגיש תמיד שהוא בחסרון כלשהו, ירגיש פחד או חרדה כלשהי ובעוצמות שונות, כל אחד לפי מצב המודעות שלו או עוצמת האמונות בהן הוא אוחז שהדברים אמורים להיות במציאות הזו כך או אחרת בדיוק כפי שהוא מאמין, וככל שהאחיזה באמונה חזקה יותר, כך החרדה גדולה יותר היה והוא חווה שהמציאות היא לא כפי שהוא מאמין שהיא אמורה להיות.
כמו לדוגמא אדם נוצרי דתי הדוק המאמין בברית החדשה ובישו כמשיח, יהיה חרד ביותר ויסבול כשיראה אנשים חילוניים או מדתות אחרות, שאינם מאמינים בדת או ברעיון שהוא מאמין בו.
ומכאן אני עוברת לאנשים שסובלים מחרדת כישלון, או פחדים שהם לא יצליחו ולא מצליחים בחיים שלהם שזה יכול להתבטא במובנים רבים, אך בחברה שלנו הפחד מתבטא יותר ברמה הכלכלית, תעסוקתית או זוגית.
כלומר אם את/ה לא עשיר, או אין לך עיסוק ש"נחשב", או אינך בזוגיות, אז כנראה שמשהו דפוק אצלך ואין הרבה סיכוי שתרגיש טוב בעולם הזה, במציאות הזו.
כלומר, בלי שתשיג את כל אלו או ש"תצליח" לפחות באחד מהם כמו שצריך, אתה נידון להחשב כישלון ולסבל כל ימיך..

כל הרעיון הנ"ל והאמונות האלו, מי שיותר נאחז בהם חזק, סובל מחרדה גדולה יותר ומפחדים קיצוניים יותר שרק הולכים ומתגברים, ושאין להם כל אחיזה במציאות או מצד האמת. אך מצד השקר ומי שמאמין בו, הרעיונות והאמונות הללו כל כך חזקות, עד שאלו הופכים לאותו האדם למציאות מחוייבת, וכך חייו הופכים לגיהינום, למרים ולאומללים.

וככל שהוא ינסה להשיג או להצליח בדבר זה או אחר ולא בהכרח ישיג אותו, הוא יהיה אומלל עוד יותר.

הסבל כן יכול להפסק אצל אותו אדם שסובל, ברגע שהוא יגיע למצב מעורער קיצוני כזה או אחר ברמה הגשמית או הנפשית, והוא יתחיל לשאול את עצמו שאלות כנות, ולהתבונן בתוך עצמו פנימה עם חשיבה מעמיקה, ויבדוק, מה הוא באמת רוצה מהחיים שלו, האם מה שהוא מבקש לעצמו או מאמין בו וחושב שכך אמורים להיות פני הדברים, האם זה מה שייתן לו את מה שהוא שמבקש לעצמו? האם זה מחוייב שהמציאות דורשת את אותם הדברים שהוא כל כך מאמין ואוחז בהם.. האם כשישיג את מבוקשו זה מה שיספק אותו באמת? או שיתכן וימשיך לסבול מבפנים ולא משנה מה המצב החיצוני שלו, ומה גם שאם השיג שמחה פנימית לזמן מה או שלווה, האם זה יכול להישאר כך באופן קבוע בלי להשתנות?
האם זה הגיוני או חכם לרצות לאחוז בתחושה הזו שהרצון הזה לכשעצמו כבר משאיר אותך בפחד שזה יעלם לך..

אני טוענת שמי שחווה סבל עקב חרדות ופחדים, ישאל את עצמו מה האמת האובייקטיבית ולא הסובייקטיבית לפי הרצונות והאמונות והפרשנויות שלו לעכשיו, שממילא משתנים כל הזמן, אלא כאן ועכשיו,ישאל את עצמו מה האמת?
האם זה מחוייב שמה שהוא מאמין או חושב שככה צריך זו אמת?
וכשיקבל את התשובה, ויתעקש להכיר בה כל רגע ורגע מחדש, יזכה להתקרב לאחדות כל הדברים,ולחוויה של שיוויון, והאחיזות השקריות באמונות שאינן משרתות את הטוב הגבוהה שלו יתרופפו או ייעלמו לחלוטין, וכך יוכל לזכות לחיות את המציאות בפשטות,זו הזכות לחיים ללא פחדים מדומים, ולשקט נפשי אמיתי..

מבחינת המציאות העכשווית, אתם כרגע מושלמים כפי שאתם.
המציאות משתנה ואיתה גם אתם משתנים ויש בכם היבטים אינסופיים.
יש בכם גם מגרעות, חסרונות וחולשות, ועם כל אלו, אתם שלמים ומושלמים תמיד.
אז אם זה כל כך מושלם אז מה הבעיה? שוב, מצד האמת אין באמת בעיה, הבעיה היא מצד המקום או העולם של הסיבה והתוצאה בו אנו חווים נפרדות, חווים שונים זה מזה ומכל דבר שהוא לא הזהות האישית שלנו. ברגע שישנה החוויה הזו, יש מן הסתם גם טוב ורע, ישנם דברים שאני מחשיב אותם לטובים, וישנם דברים שאני מחשיב אותם לרעים…
מהמקום הזה נוצרות בעיות בעולם הנסיבתי, כיוון שבין היתר הכניסו לנו שאנו חייבים להיות הכי טובים שיש, הכי מוצלחים, והכי יפים וכדומה, שזה לכשעצמו מגוחך, כיוון שמי החליט מה טוב או מוצלח או יפה או נכון, הרי תמיד זה בעיני המתבונן או בעיני זה שהווה את עצמו כמוצלח וטוב או לא מוצלח ולא טוב.
וברגע שישנה החוויה של הנפרדות באופן קיצוני יותר, חוויה של שוני גדול בין דבר לדבר, אז תמיד באופן טבעי יהיו דברים מסויימים שנחשב בהם טובים יותר או פחות, מוצלחים יותר או עלובים, וכל ההיבטים האלו מושלמים כפי שכתבתי בהתחלה, וגם משתנים בעצמם, יש תקופות מסויימות שחשבתם שאתם מאד חכמים נניח, ותקופות אחרות תחושו טפשים בדברים מסויימים, אלו אינם דברים קבועים, אלא אם כן מקבעים אותם ומשרשים אותם, אז זה פחות מקבל גוון של שינוי, למרות שעדיין משתנה..
הרעיון הוא להיות שלם עם כל החסרונות הללו, עם כל מה שיש או מה שאין וכמו שאומרים: ועם זה לנצח ולהרגיש בעולם היחסי, מה שיותר טוב.
ונחזור שוב לבעיה כביכול, היא נוצרת ברגע שבן אדם מתעקש לחשוב על עצמו שהוא מושלם, אך מושלם ללא חסרונות, ומושלם ללא חסרונות זה דבר שאינו קיים, אינו בנמצא, כיוון שכל דבר שקיים ובנמצא, תמיד יהיה עם החיסרון של מה שהוא לא מזדהה איתם, וזה לא קשור לטוב או רע, אך רוב האנשים לא מוכנים באמת לקבל ולהכיל את החסרונות שלהם כפי שהם ולראות בזה כחלק מהשלם, מושלם, ואז הם מנסים בדרכים שונות להחביא את מה שהם חושבים שהוא חסרון ושזה דבר רע, ועצם המחשבה שזה רע להיות עם חסרון מכניסה ללופ ולתסביכים יותר ויותר גדולים עד שקשה מאד לצאת מהם ולראות מה האמת.
והאמת שכולם עם חסרונות כמו גם עם יתרונות, ואין צורך לברוח או להחביא את זה, אפשר לבחור לעשות שינוי אם חסרון כלשהו מפריע לכם, אך מתוך הבנה בהירה, שזה בסדר גמור להיות חסר את אותו הדבר.
ההשלמה הזו עם החסרון, גם תביא לכך שתהיו פחות תלותיים במישהו אחר שתדרשו ממנו להצביע כל הזמן, בלבד על היתרונות שלכם כדי שיחזק לכם את מה שאתם רוצים להאמין בו, אפשר להגיד"יחזק את האגו", יחזק את האמירה שאתם רק צד אחד של המטבע ולא המטבע כולה על כל גווניה, וזה דווקא גורם לעוד נזק ומחזק מבפנים את התחושה שמשהו כאן לא בסדר איתי,למרות שכלפי חוץ משחקים כאילו הכל בסדר ומושלם, אבל לא באמת חושבים או מרגישים ככה.
כי אם מראש מצליחים לקבל שיש גם דברים שלא בסדר איתי,כלומר אני לא מוצלח בהכל בדיוק כמו שאין לי כאדם כנפיים לעוף עכשיו, וזה מושלם כפי מה שזה, אז אין שום בעיה ואין צורך במשחק מחבואים עם עצמכם או עם אחרים, או בשחקני חיזוק חיצוניים שיאשרו לכם שאתם טובים ומושלמים כפי שאתם מדמים להיות, אלא אתם בפשטות יודעים שאתם מגוון רב של היבטים והפכים.
אתם שלמים עם מי ומה שהנכם שזה אתם.
ככה, פשוט מושלמים..
♥

נאמר שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך..
הבוקר היתה לי שיחה עם חבר, שיחה פשוטה תכליתית עניינית, לא איזה חפירות דרמתיות רגשיות..
לאחר השיחה חשבתי על כמה משפטים שנאמרו לי, וישר קפצתי בתוכי למחשבות שאולי זה נאמר נגדי, ואולי לא אוהבים אותי מספיק, ועוד מחשבות נהדרות "בעד" עצמי…
מכיוון שלרוב אני בראש ובראשונה עושה התבוננות מודעת, ומה האמת כאן, מייד איפסתי בראש את המחשבה והפרשנות המעוותת שמשהו כאן נאמר כביכול כדבר שיכול לפגוע בי וכדומה, וראיתי את המשפטים בדיוק כפי מה שהם ללא כוונה רעה או טובה, אלא פשוט אמירה עניינית ולא אישית. מה גם שמייד הצלחתי להסיט את הפרשנות לצד השני, שזה בכלל אולי אומר שמאד אוהבים אותי, וזה הכי לטובתי ובעדי שיש..
אני מעלה את הנושא הנ"ל מכיוון שיש לי שיחות רבות עם חברים כמו גם עם לקוחות, ולפי מה שאני נתקלת יש לרוב האנשים את הנטייה לקחת משפטים סתמיים או ענייניים שנאמרים להם, ולעשות מהם סלט אחד שלם, ולתת פרשנויות דרמתיות כאלו ואחרות בלי שום קשר למה שנאמר.
מה שאני מנסה זה פשוט לפקס אותם על המציאות, האמת הפשוטה של מה שנאמר, והאם מחוייב שהכוונה הייתה כזו ולא אחרת, והאם הם בטוחים שמה שהם מפרשים, זו הייתה כוונת המשורר או שאולי הם ממציאים סרט משלהם, אמנם מעניין ביותר אני חייבת לציין, אבל בהחלט סרט בדיוני.
ומי שיהיה מספיק כנה עם עצמו, יבין שהפרשנות היא לפי מה שנוח לו לחשוב, או לפי מה שהוא רוצה לחשוב או רגיל לחשוב.
ומי שרגיל לקחת את הדברים לכיוון השלילי שמדכא אותו, ימצא את עצמו לרוב בחשיבה שלילית ופרשנות שמורידה אותו במקום פרשנות חיובית, או להשאיר את הנושא ניטראלי לחלוטין, לא חייבים לפרשן כל דבר שלא בטוחים בו..

וגם אני אומרת, אם כבר אתם מפרשים, אז בכייף, לכו כבר על הפרשנות שמצמיחה ומעודדת אתכם ומרימה את מצב הרוח, ולא להיפך, כמו שאומרים, אם כבר, אז כבר! (אלא אם כן ממש כייף לכם להתעקש ולבאס את עצמכם כל פעם מחדש ולפרש דברים לרעתכם)…
מה גם שבאותו העניין, ניתן לשים לב שמישהו אומר לך משהו ואתה בטוח שזה מרמז על כך נניח שהוא/היא רוצה עכשיו משהו טוב שקשור בך, או שהוא/היא מעוניין בך. בהרבה מקרים שוב, זו רק פרשנות של אותו האדם שבעצמו רצה משהו ממי שדיבר איתו, ואז הוא גם נכנס לסרט אחד שלם ועושה סלט מאמירות פשוטות וענייניות.
במקרים כאלו, שיש כל מיני מחשבות לכאן או לכאן, אני ממליצה לשאול את אותו האדם שהיתה איתו תקשורת, האם הוא התכוון למה שאתם חושבים שהוא התכוון. מהתשובה או מהשיחה איתו כבר תוכלו להבין שאף אחד לא ניסה באמת לפגוע בכם, או בנושא השני, שאין לו עניין כזה או אחר אתכם..
ולסיכום, המשפט הראשון שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך היה שנעשה עם עצמנו טוב, ולא נפרש דברים שנאמרים לנו באופן חשוך ושלילי, אלא נסתכל על הדברים כפי מה שהם, ואם כבר חייבים לתת פרשנות, אז תאירו עם עצמכם, תראו את האור והטוב שבכל משפט שנאמר או סיטואציה קיימת, האירו את המקומות של כאן ועכשיו שהם ניטראליים, באיזון.
ולמי שיש נטייה להפוך את המצבים חייו או האמירות שהוא שומע לשליליות ומורידות, יש את האפשרות כאן ועכשיו ממש להפוך את כל העולם, ולהסתכל מזווית חדשה לחלוטין ולהרגיש טוב באמת. זו בחירה שלכם לאיזו זווית להטות את הכף.
ומי שבאמת רוצה להרגיש טוב ולהפסיק לפחד שהדברים הם נגדו לרוב, יעשה את העבודה של להאיר מחדש על המחשבות, להתבונן ולחדש את התפיסה בראש.
מספיק להאיר אור קטן על מחשבה חשוכה, ומייד יוצאים מן האפילה..
שיהיה המשך יום אור מופלא..
♥

ברגע שאנו נמצאים בסיטואציה כלשהי בחיים, ולא משנה מהי אותה סיטואציה ואם נחשבת היא לטובה או לרעה בעינינו, ברגע שנאחז בה ונחייב אותה, זה השלב בו אנו מביאים על עצמינו סבל וכובלים את עצמנו לדבר מסויים אחד בצורה מקובעת אחת שזה גם מה שמכניס אותנו לפחדים, ולא מציאותיים בהכרח.
לדוגמא, נניח אדם במצב כלכלי לא טוב ויחד עם העובדה הנוכחית הוא מתעמק בבעיות שלו בעקבות המצב ומכניס את עצמו ללופ שאומר שהמצב הבעייתי הוא מחוייב, והוא נאחז במחשבות המפחידות וכך מגדיל ומקבע את הסיטואציה שלא היה רוצה להיות בה ופשוט סובל. וזאת במקום להבין שהמצב הזה הוא ממש לא מחוייב אלא רק אפשרי לרגע הזה, ולכן אפשרי גם שמהר מאד המצב ישתנה ויתהפך לכיוון של שגשוג ורווחה. זה לא סותר את זה שהוא אמור לפעול בנידון ולעשות מעשה, רק שחובה עליו להשאיר את הראש גמיש ופתוח להבנה שזה לא מחוייב המציאות המצב הנוכחי. ככל שנאחזים ומחייבים את המצב, כך נשארים יותר זמן תקועים באותו המצב.
וגם ההפך, נניח אדם שטוב לו, יש לו עסק משגשג ומאד טוב לו עם השותפים, היה ויחזיק בראש שלו שזה חייב שתמיד ישאר ככה ויאחז בהצלחה, כלומר הראש יהיה מוטרד מכך שחייבים להשאיר את המצב כפי מה שהוא, גם הוא סובל כיוון שהמחשבה שלו מקובעת ואינה גמישה לשינויים שיכולים להתרחש, ועל כן כל שינוי יכול לערער אותו, ובטח ובטח שלא יצליח להתמודד עם מפלה כלשהי ולהתרומם ולהמשיך הלאה. וכך, בכל נושא.
על כן, ברגע שאדם מודע למציאות שלו הפרטית והכללית שהכל אפשרי בה ושום דבר לא מחוייב שישאר ללא שינוי שזה דבר הגיוני ופשוט להבין אך קשה ליישום אצל רוב האנשים ברמה המודעת והיום יומית וזה מכל מיני סיבות של פחדים,ישנה הדחקה שהכל משתנה כל הזמן. ואז כשזה משתנה מעצמו החוויה קשה הרבה יותר.
לכן אני ממליצה שכל אחד יתבונן בחייו ברגע הזה ויודה ויהיה שלם עם המצב ברגע הזה גם אם הוא לא פשוט, בטח שיש מה ללמוד ולקבל מאותו מצב. וגם אם המצב נעים וטוב להודות ולזכור שזה מה שיש כרגע בלבד וברגע הבא יכול להשתנות והשינוי הזה הוא מבורך ומושלם כפי מה שהוא.

~תכלס יש לנו את כל התשובות כולן (כל אחד יש לו את התשובות שלו).
רק שלפעמים נוח לנו לעשות לעצמינו בלאגן ואקשן, ואז לא מקשיבים לתשובה
שבאה באמת מבפנים ממקום נקי ושקט, שרק אם נקשיב לו הוא ישאיר אותנו בשלווה ובנחת.
כשאנו לא מקשיבים לתשובות שעולות כה ברורות מבפנים ומבחוץ,
כן, כן… התשובות האלו!
אלו שאחר כך (אחר כך "כאילו כזה" אחרי שאכלנו אותה כביכול)… ואנחנו אומרים לעצמינו:
"איך ידעתי!" או, "נו זה היה ברור, הייתה לי תחושה כזו", או "הכתובת הייתה על הקיר"
או "בתוכי ידעתי, אבל עשיתי הפוך".. ועוד ועוד וכל אחד יוסיף לפי האופן שהוא מבטא את זה.
חוסר ההקשבה הוא מצב בו אנו משחקים עם עצמינו, משחקים בעצמי שלנו.
כי בסך הכל אם באמת ידענו, אז למה לא פעלנו לפי הידיעה הכל כך ברורה?
לא פעלנו לפיה כי בתוכנו עוד יותר פנימה, במקום שאינו במודע בהכרח,
ישנו גם הצורך להקשיב לקול שמתנגד להיות בהרמוניה, היה צורך להיכנס למצב נוסף
שייתן לנו משמעות נוספת לחיים, ושייתן לנו התמודדות וכלים וחכמה נוספת
ורעיונות נוספים והמצאות חדשות, איך לצאת מאותו המצב, אליו הכנסנו את עצמינו מלכתחילה ממילא,
בכדי להגיע לשלום ולשלווה ולהרמוניה שהיינו יכולים לקבל כבר קודם, אם היינו מקשיבים בהתחלה,
לתשובה ההיא הראשונה.. זוכרים?
התשובה הראשונה שנובעת ממקום שקט פנימי ואמיתי, לפחות אמיתי ברגע נתון כל אחד עבור עצמו.
אז פעם הבאה שיש לכם תשובה לספק כלשהו, או לתהייה כלשהי שיושבת שם,
שימו לב שאתם יכולים לבחור ללכת על פי מה שהתקבל כהכי חזק ונכון כרגע לעשות,
שישאיר אתכם ברוגע או לפחות יוביל אתכם לשם יחסית מהר.
או ששימו לב, שלמרות שיש לכם את התשובה, אתם בוחרים לשחק אותה ולהסתיר אותה מעצמכם,
וזאת למה? כדי שיהיה לכם עוד עניין, עוד משחק, שיהיה מעניין בחיים..
יום אחד אולי אם תבחרו, תחליטו שזה מעניין גם בלי כל כך הרבה עניינים,
כלומר תגיעו להחלטה ללכת ישרים עם עצמכם, ולא עקומים, תכבדו את התשובה בה הלב והשכל מתחברים,
הוא המקום בו כל התשובות כבר קיימות, שם התשובות מחוברות לתשובה אחת ברורה ושקטה.
הבינו, שאתם עושים את הבחירה ועכשיו תבחרו לכם תשובה..
~וממני אישית, מאחלת וממליצה לפני כל החלטה חשובה, לחשוב טוב,
ולהיות נאמנים לתשובה שמרגישה כרגע אמיתית, כמובנת ונכונה, אתם יודעים כבר למה אני מתכוונת,
לתשובה הזאת שיודעת כבר את התשובה..

קבוצות. להכיר את עצמך דרך עצמך או להשתייך לקבוצה?…
האדם יכיר את עצמו רק מתוך עצמו כשיסתכל מבחוץ פנימה אל תוך עצמו..
הקבוצות, הדתות, והכתות השונות מאפשרות לו כלים נוספים להתבוננות עצמית,
הן לא טובות או רעות, וגם לא קבוצות נכונות או לא נכונות, ולא שקריות וגם לא אמיתיות..
הן פשוט הזדמנות פז להשתקפויות של האדם עצמו על עצמו מול ובתוך הקבוצה.
על כן כל קבוצה היא טובה לכל אחד בזמן נתון לפי מה שעכשיו הוא רוצה להבין ולחדד בתוך עצמו יותר, כל קבוצה יש לה את האופי ואת שם הכותרת שלה, וכל אחד מנותב לפי הכותרת, לפי מה שכרגע עבורו נראה כמשמעותי, כמו מה שנדמה לו ששם עכשיו ימצא את מבוקשו או מענה לשאלתו המהותית. כי אם יש שאלה בוערת ולא משנה מה היא, היא שאלה מהותית, וכל תשובה תוביל עוד רובד פנימה, ותקלף עוד קליפה להתקרבות לתשובה הסופית, על כן השאלות תמיד יהיו מהותיות.
אבל מי שיתבונן ומבין, יראה כי כל קבוצה בעצם תתן את כל הזוויות כולן ואת כל התשובות כולן, ושבכל אחת יש את הפוטנציאל של הקבוצות כולן.
כלומר המציאות של הקבוצה הפנימית, טומנת בחובה את ההתנהלות וההשתקפות של כל קבוצה אחרת ושל המציאות כולה, זו החיצונית לקבוצה.
כך גם האדם עצמו, יש בתוכו את פוטנציאל הקבוצות כולן, את פוטנציאל הרעיונות כולם. משל לגוף האדם שכל איבר הוא בפני עצמו, כל תא ותא יש לו חשיבות משל עצמו, ועדיין כל האיברים וכל התאים הם גוף אחד שלם, למרות שכל איבר וכל תא יש להם כביכול שם כותרת אחר ותפקידים שונים שנדמים כלא קשורים כלל זה לזה, אך מי שמבין בגוף האדם, יודע שכל איבר משפיע באופן משמעותי וכביכול עקיף, על איברים אחרים הרחוקים זה מזה כביכול.
על כן, כשנשאלת השאלה האם קבוצה היא טובה או רעה לך, או האם נכון לך להצטמצם לתוך קבוצה כזו או אחרת צריך להבין שזה מושלם גם להיות חלק מקבוצה כמו גם שזה מושלם להיות עצמאי ללא קבוצה עם כותרת כזו או אחרת.
אני חושבת מן הסתם שמי שנמצא כרגע בעבודת התבוננות מעמיקה יותר להבנת עצמו והבנת המציאות, קבוצה כזו או אחרת סגורה, בהחלט תקדם ותועיל להשמת דגש על היבטים כאלו ואחרים שמושכים אותו כרגע להבנת עצמו.
וזאת למרות ועל אף שכל מקום בהתמודדות של המציאות היום יומית בחיים, אם יהיה מספיק נבון וחכם, תספק לו את כל ההתבוננויות והלימוד אותה הוא מבקש.
בסופו של דבר אני חושבת שעל האדם לשים לב ולהיות אמיתי עם עצמו, ולבדוק האם הקבוצה סיימה את תפקידה עבורו, כיוון שבסך הכל, התכלית הראשונית היתה לשרת אותו, לשרת מטרה מאד מסויימת, והיה ומיצה את עצמו באותו מקום, רצוי שיהיה עירני מספיק להמשיך הלאה, וכל המשפטים המוכרים שאם אתה נמצא שם, סימן שיש לך עוד מה לעשות שם ויש לך מה לקבל או לתת וכו'…הם נכונים חלקית! כיוון שמי שבאמת רוצה להגיע אל עצמו פנימה ולהשתחרר, לא יאחז בקבוצה זו או אחרת, אלא אם כן הוא הגיע לכל ההבנות שחיפש, לשלמות עם עצמו, ועכשיו הוא מודע לכך שהוא נמצא בקבוצה כזו או אחרת ממניעים חברתיים בלבד ומטעמי נוחות ורצון אחרים, שזה לכשעצמו גם מושלם, רק רצוי להיות מודעים לכך ולשים לב טוב, אם לא נשארת תקוע במקום שאינו משרת יותר את התכלית העיקרית באם אתה עדיין מחפש אותה.
ויש כמובן את מי שרואה ומבין את התמונה הרחבה והמקיפה יותר, את כל האנושות כולה כקבוצה, את כל כדור הארץ כקבוצה, ומחוץ לכדור.. כקבוצה אחת שלמה. וזאת למרות שהיא גם מחולקת לקבוצות גדולות יותר, גדולות פחות ולכאלו קטנות שמעבר להן מתאחדים שוב לקבוצה אחת שלמה.
קבוצה שמתחלקת ומשנה צורה, ושוב מאחדת את עצמה, שהרי הקבוצה היא היא אתה עצמך המחפש את עצמך…
אז שיהיה החיפוש נעים ושתהיה הדרך מה שיותר נבונה נעימה ויפה, בדרכך להכיר את עצמך♥

הבנת המהות הפנימית ומיקוד על החשיבה החיובית, האם זה מעיד על פחד או הכחשת השלילי?
במהלך השנים והלימוד הרב והידע שצברתי בתחום הנפש, נתקלתי בשיטות רבות המלמדות כיצד להצליח לחשוב באופן חיובי, אם זה בעזרת הדמיה, תכנות של תת המודע עם גלי "אלפא" או גלי "תטא". וכן ע"י הצהרות וחיזוקים שונים בכל מיני דרכים, שינוי אמונות משליליות לחיוביות ועוד אפשרויות ודרכים רבות..
בשלב כלשהו, עם כל החשיבה הזו והטכניקות, היה משהו חסר, או לא מדוייק עבורי וניסיתי להבין מה אני מפספסת.
אני חייבת לציין שברמה מסויימת זה עבד יופי, אבל תמיד רציתי יותר ומושלם, לא רק קצת או כאילו.
~ מעבר ללימוד התיאורטי כמטפלת, הייתי בלימוד רוחני מתמשך באסכולות שונות וכן בחינה מקרוב של היהדות ועוד, שעל כך אכתוב בהזדמנות אחרת.
מכל הלימוד וההתבוננות הפנימית כדרך חיים, חקר העצמי וחקר המציאות שאני חיה בה, קיבלתי לאחר דרך ארוכה ולא קלה את התשובה שחיפשתי, קיבלתי את ההבנה והמתנה של הכל "אחד" המדובר המסתורי הזה…
ההבנה שהמטבע היא אחת ו"היא אחת גם עם כל המקיפים שלה, וגם עם כל הצורות ש"היא" מביעה כשונות אחת מהשנייה, ולמטבע בקיום הנוכחי שלנו, שני צדדים והם שווים לחלוטין, אנחנו קורים להם טוב ורע, יש ואין, למעלה למטה, זכר נקבה ועוד ועוד.. אלא שאנו בוחרים לתת להם משמעות שונה וכובד משקל או עדיפות לצד אחד יותר ממשנהו כטוב יותר או רע יותר מסיבות כאלו ואחרות שלא נדון בהן כעת.
~ מתוך ההבנה הזו, ראייה ותפישה זו של העולם, מה שנותר אם רוצים כמובן, זה לתת כובד משקל לצד אחד של המטבע, לתת משמעות יתרה, דווקא לדבר אחד ולא למשנהו, כי ככה אנחנו רוצים! ויודעים שכל רגע ורגע יש לנו את הבחירה לאיזה צד לתת את המשקל, או המשמעות היתרה.
כשאני כותבת "אם רוצים", הכוונה שלי היא שאפשר להישאר גם במקום ש"הכל אחד" ולא לעשות דבר, אלא לתת לדברים לקרות, ולשחרר ולהגיד מה שקורה, קורה, שזה גם בסדר, אבל חייבים להיות מודעים לכך אחרי כן כשמתלוננים (אם מתלוננים).אה סליחה, אתם לא מהמתלוננים , מעולה!
אבל למי שכן קשה ומתלונן, בכל מקרה תמיד הוא יחפש להרגיש טוב ותר, או יחפש את אלוהים ולהבין את עצמו, בכל דרך או צורת חיים אנו מובלים בסופו של דבר להבנת המהות, להבנת האחדות, כל סיטואציה בחיים גם אם ללא חשיבה רוחנית, מובילה את האדם להבין את עצמו ואת עצם מהות קיומו, זה קורה בכל מקרה לכל אחד בעוצמה אחרת ובקצב שונה ולא משנה מה הוא עושה בחיים שלו.
~ ויחד עם זאת שזה ממילא קורה ושואף לנקודה הפנימית ביותר ומחוצה לה, בתוך כל זה יש גם חוקים בעולם שלנו, של פרספקטיבת הסיבה והתוצאה.. כמובן שיש דיונים רבים פילוסופיים האם הסיבה מחייבת את התוצאה כי מהיבט מסויים נוסף, אין הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה.
אבל שוב, מההיבט ההסתכלות שהסיבה כן מחייבת תוצאה כזו או אחרת, יש לנו כאן כלים מדהימים, ואלו הכלים של הכוונה ושימוש נכון ומדוייק בחשיבה שלנו, בשימת דגש על מה שכן חיובי עבורנו, עבודה מדהימה עם תת המודע לשחרור אמונות מגבילות,ושימוש בכלים רבים ונוספים שנותנים ומאפשרים לנו כן להרגיש טוב בחיים הגשמיים והרגשיים שלנו, ואין שום סיבה שבעולם שנמנע מעצמנו את השימוש בכלים הללו והשימוש הנכון בהם אם נרצה.
~ השימוש בכלים הללו תהיה מדוייקת יותר כשאכן מבינים שתמיד יהיה גם צד שלילי בכל דבר, ועכשיו עם העדיעה וההבנה הזו, האם אני בוחר לתת מקום ומשקל לשלילי, או לחיובי.
כאן כבר יש את היופי והזכות לבחור להרגיש כך או אחרת, ולא להיות קורבן של הנסיבות.
ולסיכום, מצד אחד מה שקורה קורה ובכל מקרה החיים מנתבים אותה להבנת הפנימי ולהבנת ה"אחד" השלם שמתפצל לאינסוף…
ומצד שני שזהו פרדוקס, יש לנו גם בחירה בפרספקטיבה מסויימת לפעול ולהשפיע על החיים שלנו ולא להיות רק כרובוטים.
על כן אני בעד להשתמש גם בטכניקות השמות דגש על מה עושה לי טוב ואיך אני עושה את זה הכי טוב וכל אחד עם הכלים הכי נכונים ומתאימים לו לכל שלב בחיים, וזה תוך כדי רצון כנה להבין למה אני רוצה את מה שאני רוצה, מהיכן מגיע הרצון וכולי, אין זה חייב לסתור האחד את השני, נהפוכו, זה יכול אפילו להועיל, כמו תמיד, השאלה איך אתם בוחרים להסתכל על זה, ואיזו משמעות, אתם תבחרו לתת לזה, כמו לכל דבר אחר בחייכם..
בהצלחה ושתהיה חשיבה חיובית ובריאה.