ארכיון הקטגוריה: מאמרים

מהו הסוד להרגיש טוב? הסוד שמוציא משעבוד המחייב מחשבה שרע לכם, לחירות של כל האפשרויות, שאחת מהן היא לבחור בטוב לי…
שאלה אותי חברה היום, גלי לי מה הסוד שאת מרגישה כל כך טוב?
אז כפי שכבר ידוע, טוב זה סובייקטיבי, זה אישי למי שחווה את הטוב, למרות שיש לדעתי טוב אובייקטיבי וזה אומר שפשוט טוב לך ולא תלוי מה הן הנסיבות הסובבות אותך, סוג של טוב חדש, לא זה שתלוי בדברים חיצוניים.
יתכן שיש התמודדויות חיצוניות לא פשוטות שרוב בני האדם יסכימו שאלו התמודדויות קשות (לא כולם חייבים להסכים על מה פשוט ומה לא, אבל יחסית אפשר לדעת ולהסכים, גם אם זה עדיין סובייקטיבי).
אבל… עם כל מה שעוברים ברמה הבריאותית, אישית זוגית,משפחתית, תעסוקתית, חברתית, כלכלית גם דברים נוספים שיכולים להחשב כטראומטיים, יש בפנים בתוכנו, בתוך ההוויה במהות כפי שאני נוהגת להגדיר אותה, ויש מי שיגדיר אותה הנשמה או הנקודה האלוהית שבלב.. איך שלא נקרא לזה, זה המקום הזה, התדר הזה שחווה תמיד שקט ואהבה וטוב, הוא תמיד קיים שם,כמו מעמקי האוקיינוס, האוקיינוס יכול להיות רגוע, או לגעוש ולרעוש, כמו ביום יום, כמו בחיים, אבל עמוק בפנים ישנו שקט, בתחתית האוקיינוס שקט, זו קבלה והכלה של הכל, וזה שמכיל ומקבל, המהות הזו, היא זו שמחזיקה ומקיימת את הכל. לשם נשאף.
לטוב הזה, אפשר לתת עוד הרבה דימויים, אבל מה שחשוב זה לא הדימוי שלו, אלא החוויה שאתם ורק אתם עצמכם יודעים שהגעתם אליה, ושטוב לכם עם מה שיש כמו גם עם מה שאין..
אז מה הוא הסוד הזה שמאפשר להגיע לשקט הטוב הזה? להגיע למהות הזו?
הסוד הוא בבחירה. לבחור כל רגע ורגע מחדש איך להרגיש, והבחירה הזו בכל רגע יכולה להיות מתישה בהתחלה, היא כמו משל לשריר שלא הפעלנו אותו זמן רב, והבחירה כל רגע מחדש, מחזקת את השריר שנחלש, בוחרים להרגיש ככה ולא אחרת, או לחשוב ככה על דבר מסויים כמו שהיינו רוצים להרגיש שהוא יהיה, אחרי זמן מה זה נהיה יותר ויותר קל, זה כבר שלכם.
נכון, לדעת ולהבין שיש לכם את הבחירה, זו עבודה יום יומית אינטנסיבית לבדוק את הנושא ולהבין אותו, אבל כשמבינים את זה, עולים על הסוד ואז משחקים עם זה, או מחזקים את זה, אבל אין יותר מצב של קורבן או של האשמה או שאלה מהו הסוד.
ואם ממש מתעקשים, ויש גם סוד נוסף, הוא לא מחוייב, אבל הוא בהחלט עוזר הסוד הוא לאכול מרורים על מרורים מכל כיוון תקופה ארוכה, ואז שממש נמאס ואי אפשר יותר, אז לקחת אחריות ולבחור מה אתם רוצים באמת בחיים שלכם, והאם אתם נותנים למרורים הללו להמשיך להחשב בעיניכם למרורים ולמרר לכם את החיים או שמשנים את התפישה לגביהם אחת ולתמיד..
~אני חושבת שבאמת אתם לא זקוקים לסודות.
אלא לשבת עם כל הכלים והידע שיש לכם, כל אחד עם הידע שלו והשכל שלו והלב שלו, ולחשוב מה אתם באמת רוצים, לאן אתם לוקחים את החיים שלכם.
ואם אתם רוצים להרגיש טוב,אז עכשיו תרגישו טוב, עשו החלטה, קחו אחריות וחאלס קשקשת ברשת, לא חופרים יותר ברע לי קשה לי, אלא להמשיך עם הפנים קדימה, הלאה, למה שאתם רוצים, לא למה שאינכם רוצים. לא להתכחש למה שקשה, אבל לשים דגש על מה שרוצים וזאת מתוך ידיעה ברורה שיש בתוככם את כל החוויות והאפשרויות כולן.
~ להקשיב ללב (לב פלוס שכל והגיון אצלי זה שווה לב), ללב שלכם, לא לשקר לעצמכם, זה גם חלק מהסוד.
יש בכם את כל הכוחות שבעולם וכל הידע שאתם צריכים ישנו עבורכם כאן ועכשיו. יש לכם כבר את הכל, השאלה מה אתם בוחרים לעשות עם זה.
אז לכבוד החג, ולכבודכם, שיהיו בחירות של חירות וחופש מתלות בישן שלא רוצים אותו עוד, בחירות שעושות טוב ♥
בהצלחה..

נזכרתי בפסוק ממסכת אבות כנ"ל:
"הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים… – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"
~ יש לשים לב, שיש מי שמלבין פניך ברבים, וכלל וכלל, אינו מודע לכך שעשה כן..
~ ועל כן, הגדולה של האדם, זה שהלבינו פניו אם במזיד או בשוגג,
היא לדעת באמת ובתמים למחול ולסלוח לאותו האדם שהוא נפגע ממנו,
כיוון שחוסר היכולת למחול ולסלוח,
גם היא אינה מאפשרת חלק לעולם הבא לזה שבכלל נפגע.
והכוונה שלי ל"חלק לעולם הבא", היא שה"עולם" הזה נברא כל רגע ורגע מחדש .
עולם הבא אלינו עכשיו, עולם ומלואו חדש, והוא העולם הבא.
על כן עלינו ללמוד לפתוח את ליבנו ודעתנו,
וללמוד סליחה אהבה ומחילה כדי שנוכל להכנס בכל רגע ורגע,
חדשים ומחודשים, לעולם הבא..
בהצלחה.

גומיית הנפש
התעסקתי קודם עם גומיית שיער, ותוך כדי עלתה במחשבתי ההמשלה בין נפש האדם לגומייה…
אם תמתח את הגומייה ותמתח ותמתח עוד ועוד ולא תרפה ותעזוב, ולא חשוב עד כמה היא איכותית וגמישה, בסוף אם לא תהיה בהקשבה שאסור לך למתוח אפילו עוד לא בקטנה.. הגומייה תשבר ותקרע!
אם היית רגיש וקשוב ועוזב טיפה קודם, אז היא היתה מזדעזעת קצת לכיוון הנגדי ומישהו גם בטח היה יכול לחטוף מכה לא נעימה..
אבל מהר מאד היתה היא מתאזנת וחוזרת למקומה, למרכזה, הלו היא גמישה גומיית הנפש, ומאיכות ממש מעולה..
אז להבא כשאתם מתעסקים עם גומייה, היו קשובים ורגישים מספיק להבין מתי עומדת היא להישבר ולהקרע..
~ המשך יום קשוב ופלא♥

כן כן, זה גם בשבילך, אז מה אתה מספר?..
אחד הטיפים למי שמבקש שינוי אמיתי, הוא לפקוח אוזניים ולהקשיב ולשמוע טוב טוב אילו סיפורים הוא מספר על עצמו לאחרים ולעצמו.
הסיפורים שלנו הם אלו שמלווים אותנו ולא יעזבו אותנו עד שנפסיק לספר אותם. ולמה שיעזבו אתכם אם אתם לא תעזבו אותם?
אם אתם מספרים אותם, אז זה בטח עושה לכם מאד טוב הסיפור הזה, והסיפור הזה גם ימשיך לספר אתכם..
אה לא?.. לא עושה לכם טוב הסיפור ההוא?..
אז יאללה, חאלס "סיפורימפו".. תתמקדו בכאן ועכשיו, ואם באמת תרצו, תוכלו לגלות בכל רגע סיפור מדהים… והסיפור המדהים והיפה הזה הוא שלכם ממש, בדיוק כמו שהסיפורים הכואבים על עצמכם הם ממש שלכם..
תתמקדו בסיפור שאתם רוצים עכשיו!
אז איזה סיפור אתם מחליטים לספר היום?..
~ מאחלת לכולם את הסיפור הכי יפה בעולם שיתגשם לאחד עם המציאות שאחת היא איתכם ~

לא כל הנוצץ זהב, ולא כל זהב נוצץ הוא…
בעקבות סדר הבוקר בקופסת התכשיטים שלי,
עלתה בי המחשבה שלא כל הנוצץ הוא זהב, ולא כל הזהב נוצץ.
מחשבה זו הועלתה בעקבות שתי טבעות שאני אוהבת שאחת מהן נוצצת ביותר, אך עשוייה ממתכת פשוטה וקריסטלים פשוטים (יתכן ואלו בכלל זכוכיות)..
והשנייה גם כן נוצצת ואכן היא מזהב אמיתי..
… ~ מה שחשבתי שזו כביכול הפשוטה היא מרשימה ויפה ונתתי לה משמעות מיוחדת בנסיבות שנקנתה והיא הרבה יותר שווה עבורי מזו מהזהב..
~ וזו מהזהב שנראית יפה כל כך, הסיפור מאחוריה יכול להחשב עגום ובכלל לא נוצץ כפי שהוא נדמה.. למרות שאני יכולה לעשות אותו הכי יפה בעולם
מה גם שאם אני חושבת על זה עכשיו, שתיהן בכלל עלו כמעט את אותו המחיר.
הטבעות הן רק משל לחיים, לפעמים הם נראים מהצד לאחרים שמסתכלים ואינם באמת מודעים לתכנים או לחומר ממנו המצב או האובייקטים מורכבים, נוצצים ויפים, ומי שמודע, יודע שזה זהב מזוייף, ולהפך.
~ בסופו של דבר או בתחילתו של דבר, זהב או חתיכת פח.. אנו הם אלו שניתן את המשמעות לדבר, לכל דבר ולא משנה מה הוא!
אנו הם אלו שיכולים ממש עכשיו להפוך את הפח והזכוכיות ליהלומים וזהב,
ואנו הם אלו שהופכים את הזהב לחתיכת פח!.. וזה אפילו עולה לנו באותו המחיר:)
אז מה בא לכם לענוד היום? והאם זה באמת משנה ?

בחרת טוב או בחרת רע, בחרת בחיים…

לפני מספר ימים שוחחתי עם חברה על דבר מסויים בהתנהלות בחיי, ואז היא אמרה משהו כמו: "אה, אז זה ממש טוב"…. עניתי שזה לא טוב ולא רע, זה פשוט מה שזה כרגע, בזמן אחר בחיי הייתי יכולה לחשוב שזה רע, ובתקופה אחרת שזה טוב, וכך כל אחד חושב בכלל משהו אחר על אותו נושא או מובן, איזה שלא יהיה.
לאחר מכן עלתה בי שוב ההתבוננות בנושא של טוב ורע באופן כללי.
כשאומרים לכם זה טוב! אז כדאי שתחשבו, זה טוב למי? טוב לך? טוב לי? טוב למי שחווה וקשור לחוויה? אולי זה בכלל רע ונדמה לך שזה טוב? מי החליט?
ושוב פעם, כל אחד מחליט במצב וברגע נתון מה טוב או מה רע לפי מה שמתאים לו, או לפי האמונות שלו של טוב ורע, או הרצונות שלו שדברים יתנהלו בצורה כזו או אחרת.
כל אחד שמודע לעצמו ולמציאות ועשה תהליך של התבוננות, מבין בסופו של דבר שמצד המהות, השלם, האחדות, הכל אחד, הוויה אחת שלמה שאינה מבדילה בין הדברים ואינה משווה בין טוב לרע, אלא בפשטות הוויה או מהות (כל אחד כפי מה שקורא לזה), המביעה מתוכה ובתוכה אינסוף צורות שונות, הצורה יכולה להתבטא כדבר גשמי, כתחושה, כרגש, כמחשבה שכל ועוד.
ומפרספקטיבה נוספת, אותה המהות כן עושה השוואה בין הדברים, כן חווה כל דבר כשונה, כטוב וכרע כישנו או כאיננו, ובכל רגע נתון יש מחשבה לאדם, כמי שחווה את עצמו כנפרד משאר הדברים, שזה משהו טוב, וזה משהו רע..
אם תתבוננו, תראו לדוגמא שבשלב מסויים בחיים שלכם אתם חושבים על אדם מסויים שהוא בן אדם מאד טוב, ובשלב אחר שהוא בן אדם מאד רע, נניח שעל בני אדם אפשר להגיד שזה בגלל ששינו את התנהגותם אתם טוענים עליהם משהו שונה כעת.
אבל אפשר להתבונן על רעיונות שונים בעולם, דתות, משחקים שונים, סגנונות שונים של מוסיקה, וכן הלאה, בשלב מסויים כל רעיון יכול להחשב אצלכם כטוב, ובתקופה אחרת כרע, מן הסתם זה תלוי אצלכם בסיטואציה העכשווית.
על כן, מה שאני אומרת שמצד האמת אין יותר טוב מרע או רע יותר מטוב בדבר מסויים או ברעיון מסויים או בכל אדם, אלא שיש רעיון שלם עם אינסוף ביטויים ואתם הם אלו שבוחרים כל פעם מחדש איך להסתכל על אותו רעיון או מובן, אתם הם אלו שנותנים את הפרשנות שלכם לדבר, וכל פעם גם נותנים פרשנות שונה לאותו הדבר ממש, לפי האמונה או הרצון שלכם באותו רגע לחשוב שזה כך ולא אחרת.
היה והיינו כל הזמן בהוויה, במחשבה או ברעיון שהכל שווה, שהכל אחד שלם, לא היינו יכולים להשתתף במשחק החיים בו יש כן צורות משתנות שאנו בוחרים לראות אותן כטובות יותר או פחות.
אבל כשמבינים את כל הפרספקטיבות של אותה מהות, אז זה הופך להיות יותר כמו משחק שאתם בוחרים איך לשחק אותו ואיך לפרש אותו, ויש שחרור מאחיזה באובייקטים שהם כביכול באופן מחוייב טובים או רעים לחיים שלכם. אלא ישנה כעת הבנה שהם גם לפעמים רק רעים לכם, לפעמים רק טובים לכם, ולפעמים חלקית רעים וחלקית טובים, או מה גם, שאין בכלל הבדל, וכך זה בכל דבר בקיום.
תוך כדי הכתיבה עלתה בי המחשבה של הפסוק מהתנ"ך: " ראה נתתי לפניך היום: את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע" ובחרת ב…
ובחרת לפרשנותי, וזה מה שיפה לדעתי,הזכות לבחור לכאן או לכאן, עצם הבחירה ולא משנה באמת מה בחרת, היא לבחור בטוב, לבחור בחיים.
ושכל אחד יבחן טוב בתוכו ומחוצה לו, מה אכן הוא בוחר לעשות מכל דבר שקיים בחייו או מה לעשות מהדבר, כי מה שתעשו ממנו זה מה שהוא יהיה, בחירה חופשית..
שיהיו בחירות נבונות וחכמות לכולם.

דרך המלך, האם יש דבר כזה דרך אחת נכונה יותר מאחרת?…

כשאתם עושים את הדבר הכי נכון עבור עצמכם, יש לכם תחושה וידיעה ברורה שזהו הדבר הנכון עבורכם וכך גם היקום מראה לכם שזו הדרך הנכונה לכם וזורם איתכם על ידי עזרה שוטפת ומאירה.
הדרך הנכונה והאמיתית לכם היא כשאין לכם ספק בדבריכם או מעשיכם, ואם מישהו יכול לערער אתכם בדרככם למקום מסויים או עשייה מסויימת או חשיבה מסויימת, בידקו היטב אם זו באמת הדרך הנכונה לכם!

לפעמים עושים דברים מסויימים, ומרגישים וחושבים שזה לא הדבר הנכון לעשותו, ובכל זאת יש גם את הקול העקשן בפנים שמתעקש כן לנסות את הדבר,והקול אומר ,אולי זה כן נכון ללכת דווקא לשם, דווקא לאן שלא מאיר לי"..
גם אם כאחד זה מרגיש לא נכון בלב וגם לא כל כך מסתדר בהגיון ללכת באותה הדרך, ושזה לא נכון להמשיך בכיוון, והיקום "שם לכם רגל" ומחסומים שוב ושוב, וטורח לשים לכם שלטים ולהזהיר אתכם: "לא, אל תלכו לשם, זה לא הכיוון" ואתם דווקא כן ממשיכים לשם עד ש… עד שכבר אי אפשר להתעלם ממה שניבט אליכם כה ברור,
ורק אז עושים עצור, ממתינים,זמן המתנה, התבוננות מחודשת, וממשיכים עם לקחים חדשים.

מהצד של אלוהים, או של המציאות, או היקום/הוויה, כל אחד והשם שהוא נותן ל"מוחלט", אין באמת הבדל בין הדרכים השונות,אין בהכרח דבר כזה טעויות, הכל זו הוויה אחת ואין משמעות למשמעויות השונות ולדרכים השונות, הכל אחדות שלמה מהות אחת המתבטאת בסה"כ גם בצורות שונות..

אך מהצד שכן יש הבדל, וכן יש משמעות לכל צורה כנפרדת, בעולם היחסי של יש ואין,של סיבה ותוצאה, טוב ורע, ישנה גם הכוונה מהמציאות שהיא היישות המורחבת שלכם, וההכוונה הזו משגיחה עליכם, ויש לה את כל הסבלנות והאהבה והחמלה שבעולם, והיא אינה שופטת או כועסת על ה"טעויות" שלכם, כי יהיה זה כמו לכעוס על ילד שהלך לאיבוד והרי אין בזה כל תכלית.
ואתם, אתם קורצתם ממנה, מאותו החומר האוהב, אותה ההוויה שממתינה שתגלו את דרככם הנכונה, דרך שתביא אתכם לגילוי עצמכם, גילוי האני הפנימי האמיתי שהנכם.

היה ותהיו אמיתיים עם עצמכם, וקשובים לאמת שבכם, תקשיבו להגיון הבריא והפשוט שמתחבר עם הלב, או אז תחוו שאתם בדרך הנכונה לכם, דרך המלך, היא דרככם ומקומכם..

פחד דמיוני, נקודת התבוננות:

בין הבנה לחוויה של פחד, חרדה ואפילו דיכאון, יש הבדל,   אבל זה רק עד שיש סנכרון מלא בין החוויה להבנה,  שזו אחדות!
כל עוד אדם מבין בשכל שלו דבר מה מצד ההגיון, שמשהו אין סיכוי שזה יקרה,  אבל בחוויה תחושה או רגש הוא חווה שזה הולך  לקרות וחייב להיות שזה יקרה  כך למרות שאין כל הגיון (שוב, מבחינה  יחסית, לא מבחינה מוחלטת) והוא בטוח שהוא צודק.
כמו למשל אדם חושב שהוא יכול לעבור דרך קירות, והוא יעשה מדיטציה ימים שלמים ויתכוונן לעבור דרך הקיר, בסוף הוא יאמין שהוא יכול, וינסה לעבור דרך הקיר ויחטוף מכה… (מצד המוחלט יש מצב לעבור דרך קירות, כמו  בשינה וכד', מצד המוחלט עוד רגע אני גם מתחילה לעוף עם הגוף הגשמי….).
מדובר על התבוננות בכל חוויה שנדמה לכם שאתם צודקים ואפילו חייב שאתם צודקים, למה? כי ככה אתם מרגישים, אבל אם תפעילו את השכל הפשוט, תבינו שזה לא כך באמת..
זה כמו שמישהו מפחד שיש משהו שהולך לאכול אותו איזו מפלצת משונה והוא מתחיל להרגיש פחד ולחוות תופעות שונות מעצם המחשבה,  אבל אין שום מפלצת משונה שהולכת לאכול אותו ואלו רק דמיונות.  כאן זה המקום בכל דבר להפעיל את השכל הישר,  האם זה באמת כך?  למרות שאת/ה חווה שזה כך, האם זה מחוייב?
כך כל דבר שמתבוננים בו, חוקרים ובודקים, וכך החוויה מסתנכרנת עם השכל ועם ההבנה, ויוצאים מעולם הדמיונות למציאות של שוויון! חוויה-הבנה כאחד.