פשוט להיות…

פשוט להיות…
להיות, פשוט להיות את היום, את החיים, את המציאות..
כשאני הווה, זה מושלם. ומה הכוונה הווה?
זה לתת לדברים להיות כפי מה שהם ללא התערבות מתנגדת,
אלא מתוך התבוננות, מתוך הבנה פנימית שקטה, גם אם בחוץ כביכול סערה.
להיות הווה, זה אומר לא להתלונן על המציאות, לא להתלונן על כלום.
אם נראה שרצוי או צריך לעשות דבר מה, אז לעשותו, אך בלי תלונות.
ברגע שבאים ליום חדש עם תלונה כלשהי ולא חשוב באיזה נושא,
המציאות, תקבל באהבה את תלונתך, כי היא מקבלת הכל כולל הכל באהבה,
ותחזיר לך שיקוף של תלונתך, כלומר, תתלונן עליך בחזרה, כמו גם
תגדיל לך את הרצון או הצורך להתלונן, אתם כבר תמצאו על מה..
כך, כשבא אלינו יום חדש, נקדם אותו בברכה ונחליט שהיום לא באים
למישהו או למשהו בטענה או בתלונה, בטח ובטח שלא לעצמך..
כך תעשו, וראו זה פלא, ויומכם יקבל ויקדם אתכם בברכה בחזרה..
היום אני מכילה את המציאות בברכה, היום אני פשוט הווה♥

נאמר שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך..

נאמר שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך..
הבוקר היתה לי שיחה עם חבר, שיחה פשוטה תכליתית עניינית, לא איזה חפירות דרמתיות רגשיות..
לאחר השיחה חשבתי על כמה משפטים שנאמרו לי, וישר קפצתי בתוכי למחשבות שאולי זה נאמר נגדי, ואולי לא אוהבים אותי מספיק, ועוד מחשבות נהדרות "בעד" עצמי…
מכיוון שלרוב אני בראש ובראשונה עושה התבוננות מודעת, ומה האמת כאן, מייד איפסתי בראש את המחשבה והפרשנות המעוותת שמשהו כאן נאמר כביכול כדבר שיכול לפגוע בי וכדומה, וראיתי את המשפטים בדיוק כפי מה שהם ללא כוונה רעה או טובה, אלא פשוט אמירה עניינית ולא אישית. מה גם שמייד הצלחתי להסיט את הפרשנות לצד השני, שזה בכלל אולי אומר שמאד אוהבים אותי, וזה הכי לטובתי ובעדי שיש..
אני מעלה את הנושא הנ"ל מכיוון שיש לי שיחות רבות עם חברים כמו גם עם לקוחות, ולפי מה שאני נתקלת יש לרוב האנשים את הנטייה לקחת משפטים סתמיים או ענייניים שנאמרים להם, ולעשות מהם סלט אחד שלם, ולתת פרשנויות דרמתיות כאלו ואחרות בלי שום קשר למה שנאמר.
מה שאני מנסה זה פשוט לפקס אותם על המציאות, האמת הפשוטה של מה שנאמר, והאם מחוייב שהכוונה הייתה כזו ולא אחרת, והאם הם בטוחים שמה שהם מפרשים, זו הייתה כוונת המשורר או שאולי הם ממציאים סרט משלהם, אמנם מעניין ביותר אני חייבת לציין, אבל בהחלט סרט בדיוני.
ומי שיהיה מספיק כנה עם עצמו, יבין שהפרשנות היא לפי מה שנוח לו לחשוב, או לפי מה שהוא רוצה לחשוב או רגיל לחשוב.
ומי שרגיל לקחת את הדברים לכיוון השלילי שמדכא אותו, ימצא את עצמו לרוב בחשיבה שלילית ופרשנות שמורידה אותו במקום פרשנות חיובית, או להשאיר את הנושא ניטראלי לחלוטין, לא חייבים לפרשן כל דבר שלא בטוחים בו..

וגם אני אומרת, אם כבר אתם מפרשים, אז בכייף, לכו כבר על הפרשנות שמצמיחה ומעודדת אתכם ומרימה את מצב הרוח, ולא להיפך, כמו שאומרים, אם כבר, אז כבר! (אלא אם כן ממש כייף לכם להתעקש ולבאס את עצמכם כל פעם מחדש ולפרש דברים לרעתכם)…
מה גם שבאותו העניין, ניתן לשים לב שמישהו אומר לך משהו ואתה בטוח שזה מרמז על כך נניח שהוא/היא רוצה עכשיו משהו טוב שקשור בך, או שהוא/היא מעוניין בך. בהרבה מקרים שוב, זו רק פרשנות של אותו האדם שבעצמו רצה משהו ממי שדיבר איתו, ואז הוא גם נכנס לסרט אחד שלם ועושה סלט מאמירות פשוטות וענייניות.
במקרים כאלו, שיש כל מיני מחשבות לכאן או לכאן, אני ממליצה לשאול את אותו האדם שהיתה איתו תקשורת, האם הוא התכוון למה שאתם חושבים שהוא התכוון. מהתשובה או מהשיחה איתו כבר תוכלו להבין שאף אחד לא ניסה באמת לפגוע בכם, או בנושא השני, שאין לו עניין כזה או אחר אתכם..
ולסיכום, המשפט הראשון שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך היה שנעשה עם עצמנו טוב, ולא נפרש דברים שנאמרים לנו באופן חשוך ושלילי, אלא נסתכל על הדברים כפי מה שהם, ואם כבר חייבים לתת פרשנות, אז תאירו עם עצמכם, תראו את האור והטוב שבכל משפט שנאמר או סיטואציה קיימת, האירו את המקומות של כאן ועכשיו שהם ניטראליים, באיזון.
ולמי שיש נטייה להפוך את המצבים חייו או האמירות שהוא שומע לשליליות ומורידות, יש את האפשרות כאן ועכשיו ממש להפוך את כל העולם, ולהסתכל מזווית חדשה לחלוטין ולהרגיש טוב באמת. זו בחירה שלכם לאיזו זווית להטות את הכף.
ומי שבאמת רוצה להרגיש טוב ולהפסיק לפחד שהדברים הם נגדו לרוב, יעשה את העבודה של להאיר מחדש על המחשבות, להתבונן ולחדש את התפיסה בראש.
מספיק להאיר אור קטן על מחשבה חשוכה, ומייד יוצאים מן האפילה..
שיהיה המשך יום אור מופלא..

מחוייב שהאפשרי ישתנה…

ברגע שאנו נמצאים בסיטואציה כלשהי בחיים, ולא משנה מהי אותה סיטואציה ואם נחשבת היא לטובה או לרעה בעינינו, ברגע שנאחז בה ונחייב אותה, זה השלב בו אנו מביאים על עצמינו סבל וכובלים את עצמנו לדבר מסויים אחד בצורה מקובעת אחת שזה גם מה שמכניס אותנו לפחדים, ולא מציאותיים בהכרח.
לדוגמא, נניח אדם במצב כלכלי לא טוב ויחד עם העובדה הנוכחית הוא מתעמק בבעיות שלו בעקבות המצב ומכניס את עצמו ללופ שאומר שהמצב הבעייתי הוא מחוייב, והוא נאחז במחשבות המפחידות וכך מגדיל ומקבע את הסיטואציה שלא היה רוצה להיות בה ופשוט סובל. וזאת במקום להבין שהמצב הזה הוא ממש לא מחוייב אלא רק אפשרי לרגע הזה, ולכן אפשרי גם שמהר מאד המצב ישתנה ויתהפך לכיוון של שגשוג ורווחה. זה לא סותר את זה שהוא אמור לפעול בנידון ולעשות מעשה, רק שחובה עליו להשאיר את הראש גמיש ופתוח להבנה שזה לא מחוייב המציאות המצב הנוכחי. ככל שנאחזים ומחייבים את המצב, כך נשארים יותר זמן תקועים באותו המצב.
וגם ההפך, נניח אדם שטוב לו, יש לו עסק משגשג ומאד טוב לו עם השותפים, היה ויחזיק בראש שלו שזה חייב שתמיד ישאר ככה ויאחז בהצלחה, כלומר הראש יהיה מוטרד מכך שחייבים להשאיר את המצב כפי מה שהוא, גם הוא סובל כיוון שהמחשבה שלו מקובעת ואינה גמישה לשינויים שיכולים להתרחש, ועל כן כל שינוי יכול לערער אותו, ובטח ובטח שלא יצליח להתמודד עם מפלה כלשהי ולהתרומם ולהמשיך הלאה. וכך, בכל נושא.
על כן, ברגע שאדם מודע למציאות שלו הפרטית והכללית שהכל אפשרי בה ושום דבר לא מחוייב שישאר ללא שינוי שזה דבר הגיוני ופשוט להבין אך קשה ליישום אצל רוב האנשים ברמה המודעת והיום יומית וזה מכל מיני סיבות של פחדים,ישנה הדחקה שהכל משתנה כל הזמן. ואז כשזה משתנה מעצמו החוויה קשה הרבה יותר.
לכן אני ממליצה שכל אחד יתבונן בחייו ברגע הזה ויודה ויהיה שלם עם המצב ברגע הזה גם אם הוא לא פשוט, בטח שיש מה ללמוד ולקבל מאותו מצב. וגם אם המצב נעים וטוב להודות ולזכור שזה מה שיש כרגע בלבד וברגע הבא יכול להשתנות והשינוי הזה הוא מבורך ומושלם כפי מה שהוא.

מחשבה..

‎~אם אתם חושבים שאתם מוצלחים ומצליחים ושתצליחו, אתם בהחלט צודקים..
ואם אתם חושבים שאתם כישלון ושתכשלו ולא תצליחו, אתם בהחלט צודקים..
היכן שהמחשבה מיתבייתת ובוראת אמונה, לכאן או לכאן..
אתם תצדיקו אותה ויהי מה♥

קול פנימי..

‎~הקול הפנימי שלנו יודע תמיד.
אנו עוברים בחיים בנתיבים ובמסלולים שונים,
ולומדים עוד ועוד שיעורים, עד שמגיע השלב של שיעור למידת ויישום הלקחים.
הלקח המשמעותי והגדול, הוא לא לבגוד בו יותר, בקול הפנימי.
זה שיודע ובאהבה ובחכמה ובתבונת אינסוף אותנו מכוון.
לומדים שבו יותר לא בוגדים.
הוא הראשון לו מקשיבים ובקולו שומעים!
וכשכך עושים, כל הדברים נראים אחרת ומסתדרים.
החיים אז נעשים באמת טובים♥

גאולה בקצרה..

כתב לי חבר אתמול "בסוף עוד תגיעי לגאולה"…
זה משפט שאני לא יכולה להסכים איתו, כי כל אחד נמצא כבר בגאולה אם רק ירצה להיות בגאולה.
כל רגע ורגע גואלים אותנו, ואנו בעצם הם אלו שגואלים את עצמנו.
זו שאלה רק של הסתכלות ושל המשמעות שאנו נותנים לכל סיטואציה ולכל רגע.
מה גם שאם אדם מחכה להגיע לגאולה, לעולם הוא לא יגיע לגאולה, הוא ישאר בשלב של ההמתנה לגאולה, ישאר בשלב של הרעיון: "בסוף מגיעים".
ואז אתה אף פעם לא מגיע אלא נשאר במחשבה שיש לאן להגיע.
כבר כולם הגיעו לרגע המיוחל! רגע הגאולה הוא הרגע הזה ממש!
מה… לא מתאים לכם? :)
אז שנו את הגישה ואת ההסתכלות שלכם על כל רגע בחייכם לפי רצונכם, והינה נגאלתם!
כן, זה אפשרי בהחלט אם רוצים, אתם יכולים, עכשיו עכשיו! לא בסוף שתגיע הגאולה, כי הגאולה לא מגיעה, היא כבר כאן ברגע הזה..
כן, זה לעשות סוויצ' רציני בשכל, בהכרה, זה יכול לקחת פחות משנייה, וזה יכול להיות מסורבל ולקחת עונה, שנה או כמה שנים, או חיים שלמים. זה תלוי רק בכם, במה שאתם עכשיו מחליטים.
בהצלחה♥

עוד צומת חיים…

‎~ ישנם מצבים של צומת דרכים, ואין לאנשים מושג לאן לפנות, במצב הזה של הצומת אני אומרת למודרכי שיש לפחות צומת והיא מראה על מספר שבילים ועכשיו, עליכם לבחור באיזה שביל לצעוד ע"פ תבונה,שכל הגיון ולב שמדריכים אתכם, תעשו את כל השיקולים והשיקלולים ותבחרו, בכל מקרה את התוצאה לכל מסלול, לא באמת תדעו.
אבל עליכם לבחור, אחרת אתם יושבים באמצע הצומת ויכולים להדרס מהתגברות הספקות והפחדים והמחשבות, באיזה שביל לבחור.
פשוט קחו החלטה ותתחילו לצעוד, צעד אחד היוביל לצעד נוסף וכן הלאה עד שהדרך תראה סלולה וברורה ותלכו בה בבטחה.
~ ויש מצבים שאין לו לאדם מושג כלל לאן ליפנות, והפעם אינו נמצא אפילו בצומת מסודרת ולא ידוע לו אילו שבילים נמצאים עבורו, סוג של אי וודאות רחב יותר מאשר תקיעות בצומת, במצב הזה ממליצה פשוט להיות בהמתנה, אני אוהבת להפוך את מושג ההמתנה למתנה, בכל המתנה של חוסר ידיעה, קיימת מתנה גדולה, פשוט להרפות מהכל עד כמה שניתן, ולהמתין, התשובה כבר תבוא ותהיה ברורה, אם רק תאפשרו לה.
בהצלחה♥