ארכיון התג: אהבה

מאת: אריאלה פרינץ

להסכים להיות בזוגיות טובה עם עצמך, עם בן / בת זוג דורש ממך להכיר בכך שיש בך חסרונות, וכן! יש חסרונות גם בכל אדם אחר בעולם, כל החסרונות כולם ביחד זה דבר מושלם (אך לא בזה מדובר כעת).

מה שקורה זה שהאדם רוצה לחוות גם את החופש, וגם את השלמות בלעשות את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, אבל… הוא גם רוצה בו בזמן זוגיות! שמישהו אחר יאהב אותו יותר ממה שהוא אוהב אדם אחר, והוא גם רוצה בעצמו לאהוב משהו אחד יותר ממשהו אחר, ויש קונפליקט, כלומר כפי שאמר מי שאמר, אני רוצה זוגיות ולהרגיש בלי, זה כמו קפה ללא קפאין (-:

מה שגורם מצב כזה, שנשארים קרחים מכאן ומכאן, כיוון שהנה הגיע הרגע המיוחל, ומתאהבים או "נדלקים" על מישהו, ובוחרים את אותו אדם – כבן / בת זוג פוטנציאלים שיכולים להתאים, ואז אופס! איזו הפתעה.. נכנסים למלחמה הידועה, למקום שהחופש צועק: מה איתי? מה איתי? רוצה חופש!! ואז הקול שרצה ושיווע כל כך הרבה זמן לזוגיות, מתחיל להעלם (וזה יכול לקרות מהר מאד כפי שהרבה מכירים את הסיטואציה), כיוון שהקול המחפש ורוצה תמיד חופש, מוצא מהר מאד את החסרונות שיש בזולת – הווה אומר בבן / בת הזוג הקיים או הפוטנציאלי, והופך כל חסרון לדבר מחוייב ומוחלט ולמפלצת אחת גדולה, במקום לבדוק האם יש כאן באמת חסרון.

מה גם, שאם אדם החליט שהוא כן בעניין זוגיות, אכן עליו לקחת בחשבון שכפי שהוא לא כזה מושלם, ומן הסתם יש בו "באגים" למיניהם.. אז גם בן הזוג לא יכול להיות כל כך מושלם (ואם את / ה כן מושלם, אז אולי יש עוד מושלמים כמוך? הממממ..). כי אם תישאר המושלם והמיוחד היחיד עלי אדמות, אז קח / י בחשבון, שסביר להניח שזוגיות זה לא ממש הקטע שלך…

לאהוב אדם מסויים או דבר מסויים, הווה אומר שאתה מוכן לסבול עבורו, לוותר על חלק מהחופש שלך עבורו ועבור שניכם, על חלק מהרצונות והשיגעונות שלך, וכשקשה לך, לא לברוח אלא להישאר ולחבק דווקא במקום שקשה כל כך, כי ככה אתה רוצה, וככה בחרת! לאהוב ולהיות בקשר. וככל שתאיר אור על יותר קונפליקטים, כל הבנה והסכמה ופתרון מול בן / בת הזוג, רק תחזק את הקשר ואת האהבה.

לוותר על החופש ולחיות בזוגיות, יכול להיות גם משל למשהו כמו קורבנות בבית המקדש לאלוהים, כל "קורבן" מביא איתו טיהור והעמקת הקשר. ועכשיו עולה לי ההקבלה: להקריב, מלשון להתקרב!

בזוגיות, או מול עצמך או בכל מערכת יחסים במציאות, יש כמה אופציות להתמודד עם חסרונות של בן / בת הזוג, או של כל אחד / דבר אחר, בעצם סה"כ 3 אפשרויות:

1. אני רואה את החיסרון בבן / בת הזוג, לוקח / ת צעד או כמה צעדים אחורנית למקום של לא משנה לי מהחיסרון, לא חשוב אם פגעו בי או לא, כי הכל שווה, או הכל טוב ומושלם ממילא, או נהפוכו, הכל ממילא לא טוב בפרט ובכלל וממילא אוספים אותנו מכאן עוד זמן מה.. ואז לא עושים עניין.

(מן הסתם מי שבחר באופציה הראשונה, לא באמת בוחר בזוגיות, אלא בלזגזג בין זוגיות למה שטוב לי כאן ועכשיו, ואז זה ללא התחייבות לזוגיות, אלא יותר התחייבות לנוחיות שלי בלבד תמיד, שזו בהחלט אופציה, רק אל תבכו למה לא מצליח לכם העמקתו או השארות בקשר זוגי.).

2.את / ה רואה את החיסרון, ואפילו פגעו בך, ומכאן להפוך את זה, ולראות את זה כשבח, כמשהו טוב שיכול לרומם אותך. לדוגמא: צעקו עליך וכעסו והעליבו אותך, הווה אומר שכל כך אכפת ממך, וכל כך אוהבים אותך, עד כדי כך שיוצאים בגללך מהדעת. כי אם לא היו באמת כל כך אוהבים אותך, זה לא היה כל כך מדגדג ומרגיז את בת / בן זוגך או כל אחד אחר.

3. לראות את החיסרון אכן כחיסרון, כי אנו מבינים שבכל אחד אחת יש חיסרון, ועכשיו מוכנים להכיל "לבלוע" את החיסרון הזה, כיוון שאנו רוצים את הטוב שכן ישנו והיה במערכת היחסים, ושרצוי לנו שיהיה בהמשך, מה שנאמר, שמים דגש על הדברים הטובים.

יש ששואלים, למה לי זוגיות בכלל אם אני רואה מסביבי כל כך הרבה זוגות שסובלים ולא ממש מרוצים מהזוגיות שלהם בלשון המעטה. התשובה לשאלה הזו היא שעל האדם להבין, שבמנגנון שלו מראש, יש בתוכו גם את הרצון לזוגיות תמיד! למרות שהוא יכול לחשוב או לראות שזוגיות זה לא הדבר שהוא מייחל לו – לפחות לא כפי מה שהוא ראה וחווה עד כה, למרות זאת במנגנון של כל אחד / ת יש *גם* את הרצון / צורך בזוגיות, ולכן תהיה תמיד גם התשוקה לזוגיות, מה גם שמי שיתבונן היטב, יוכל להבין שאם יש כזו השתוקקות, אז יתכן מאד שזה יכול להיות גם מאד טוב, רק שמעטים יודעים איך לעשות את זה טוב ושיישאר טוב.

כמו כן, מי שיתבונן, יבין שהתשוקה וההתעסקות והרצון לזוגיות באופן כל כך אובססיבי אצל רוב בני האדם, הוא רצון וצורך המשקף את הרצון הכי קרוב להתמזג עם ה"אלוהי" לאהוב את המציאות כפי מה שהיא ללא תנאי, כאחד איתה, ובעולם של הנפרדות, של הצמצומים, זה מתלבש הכי טוב והכי קרוב לאדם שכביכול משלים אותך.

כמו כן, הרצון לזוגיות הוא מעצם הידיעה הפנימית שאפשר להגיע לעוצמות ולרמות גבוהות ברמה הרגשית וברמת החוויתית, כל אחד לפי מה שהוא מוכן לפתח ולתת מעצמו בלי לפחד לאבד את עצמו.

בסיכומו של דבר, זוגיות זו עבודה של בנייה, אם זה עם עצמך או עם שותף / ה לחיים, או "זוגיות" עם המציאות שאת / ה חי בתוכה.

את / ה יכול / ה לבנות, ואת / ה יכול / ה להרוס את מערכת היחסים, כזו או אחרת, מהמקום שכן יש לך בחירה.

אם תרצה / י לרדת מהגדר, הווה אומר לנחות מהמקום שרוצה רק חופש ורוצה לחיות את הרגע ולאהוב את כולם ואת הכל באותה המידה, ובו זמנית רוצה בן / בת זוג שיאהב רק אותך ושאת / ה תאהב רק אותו / ה, זה אומר לרדת מהגדר למקום שבוחר או בשווה, כולם שווים, הכל שווה, אהבה אחת לכל, וללכת עם זה עד הסוף!

או לרדת מהגדר למקום של, אני מבין / ה שהכל שווה והכל אחד, ולמרות זאת ואף בגלל זה, אני בוחר / ת לצמצם את עצמי ולברא עם עוד מישהו עולם חדש, וזה אומר עכשיו שאני מוכן / ה להיפגע, כן כן!

להיות פגיע! וגם כשרע וקשה לא בורחים כי האדם שחיים איתו מספיק אהוב ואוהב כדי ש"תסבול" ותוותרו למענו / ה.

ועכשיו תבחרו, יש לכם בחירה חופשית!

רגע? מה אמרת?.. שאין בחירה חופשית…? אז על מה כל המהומה, ומה בכלל השאלה?

מאת: אריאלה פרינץ

כלים פשוטים להיצמד / להבנת האמת: אין צורך לבן אדם ללכת רחוק מידי אם אין לו הבנה עדיין מי הוא ומה הוא באמת, האם הוא קיים וכו'. להתקרב לידיעה של האלוהות, על האדם להיצמד לאמת בפשטות ביום יום. כלומר, קודם כל להבין שיש נאמר עובדה מסוימת בחייו, ועכשיו על האדם להבין אם הוא נתן לעובדה פרשנות שנוחה לו ומתאימה לו ולאינטרסים שלו! או שפרש את המציאות אחד לאחד כפי מה שהיא באמת! ואם הוא לא סגור על עצמו, שיברר עד שידע.

לא לסלף / לשקר את עצמך בכלום, דוגמא: אם אתה לא מבין משהו, אל תגיד אני לא מבין כלום, אלא אני מבין חלקית., אם יש לך תכונה מסויימת שאתה לא אוהב, אל תקצין אותה לרעתך, שים אותה בפרופורציות וזכור שיש לך גם תכונות טובות… לא להניח הנחות לגבי אנשים בכלום, גם אם נדמה לך שאתה מכיר אותם ויודע, אתה לא בהכרח יודע! וגם לא להניח לגבי סיטואציה כזו או אחרת, אם אין וודאות, להגיד אני לא יודע / ת!! לא להוסיף תוספות דמיוניות לסיפורים מהיום יום, להגיד את הדברים כפי מה שהם. לא לגרוע, ולא להוסיף. כל אלו, מי שיצמד אליהם כחוט השערה לא יסטה ימינה או שמאלה, גם אם זו משימה שנראית בלתי אפשרית, הוא שיזכה להתגלות האלוהות, לידיעת האחדות, האמת, הטוב האמיתי בפשטות.

חיזקו ואימצו.

להיצמד לאמת, כלים פשוטים ליום יום:

מאת: אריאלה פרינץ

מי שיתבונן בעמקות ובפשטות על המציאות, יבין גם שזו ההשתקפות של המהות והביטוי שלה עצמה.

רבים הם האנשים המחפשים את המהות, מבקשים לדעת מה מסתתר מאחורי הקלעים, מה ישנו שם כדבר נשגב ולא מושג, שאם אותו ישיגו ויגלו, חייהם ישתנו לטובה, יהיו מאושרים יותר ושמחים יותר. וישנן דרכים אינספור, רעיונות, כיתות וכתות המבקשים לתת מענה לבני האדם המרגישים שאיבדו את הדרך, שהם אינם על מקומם ובסך הכל רוצים להרגיש שלווים ומאושרים ובטוחים יותר, אך רוב רובם של האנשים, גם אם מוצאים רגעי שקט ושלווה, או הנאה, שמחה וכן אף תובנה גבוהה

עדיין מבינים שלא מצאו את אשר ביקשו וחיפשו.

והאם באמת אפשר בכזו קלות להבין או לדעת את המהות שנדמה שבה יש רק אושר עילאי ושמחה ושלווה אינסופיים?

התשובה היא שאכן אפשרי הוא הדבר להכיר ולדעת את המהות, אם ע"י עבודה קשה של התבוננות וחקירה, ואם ע"י אמונה חזקה ופשוטה שמביאה לידיעה עצמה.

ואז מה מגלים? מגלים שהשורש שהוא בעצם המהות, הוא בפשטותו ובעוצמתו ובכל הגוונים שבו השורש הוא המציאות בדיוק כפי מה שהיא.

השורש שהוא האחדות = המהות בסה"כ מבטא את עצמו דרך המציאות עצמה, דרך כל מה שקיים בעולם, מדבר – חי – צומח – דומם, וכן עם התבוננות מעמיקה ושאלת שאלות, ולכל דבר נשאל מהי הסיבה, נגיע להבנה שוב ושוב אחת ויחידה, שבכל דבר הקיים יש ביטוי והשתקפות של המציאות, ויכול להיות שבהבנה הזו יהיה קצת או יותר בלבול, כיוון שהמציאות עצמה מפורשת בדרכים שונות ולא רק כשלווה ואהבה וכד'

במציאות שהיא הביטוי האמיתי של המהות הגבוה, ישנו גם הטוב וגם הרע, וגם אם נרצה לשים דגש רק על הטוב, ולראות את חצי הכוס המלאה, זה לא באמת יעלים את הרע, זה יהיה יותר שקר עצמי והכחשה לאמת שקיימת בפשטותה, ומי שיבין את מהותה של האמת, לא יהיה לו צורך יותר לשקר לעצמו או לאחרים, והחיפוש של דרך כזו או אחרת לא יהיה בה עוד צורך, כיוון שכעת יש גילוי חדש, יש ידיעה.

ישנה ידיעה שהאחדות = השורש = המהות, היא באמת רק טובה ולמרות שהיא אחת, כאן במציאות שלנו היא מבטאת עצמה באינספור דרכים שונות ומגוונות, ולמרות שאחת היא ובאחדות אין נפרדות והכל שלם ומושלם כפי מה שהוא

עדיין בו בזמן היא מכילה בתוכה את ההפכים, את הטוב והרע, את המודע והתת מודע ואת כל הזוויות והדרכים השונות

אם כן מסתמן מכך שאין דרך אחת נכונה יותר משכנתה, כיוון שכל הדרכים נובעות מאותה הנקודה עצמה, מאותה המהות האחת והיחידה.

ומי שיהיה חכם ויחזיק בזו ההבנה והידיעה, או האמונה, יזכה להיות מאושר באמת כיוון שיבין שאין כל נפרדות והכל הוא אחד הרוצה לבטא את עצמו דרך כל דבר ודבר ודרך כל אדם, גם אם זה ביטוי שאנו מפרשים כרע, כיוון שעכשיו יש הבנה שהטוב והרע וכן כל השאר הן אותה המטבע בדיוק

ממקום זה נוכל להבין שהכל אמור להיות בדיוק כפי מה שהוא ואז ישנה קבלה של המציאות כפי מה שהיא בחיים של כל אחד

כמו כן ממקום זה של הבנה, יש את הבחירה לראות את הדברים כטובים או רעים, וכן יש לזכור שגם אפשרות הבחירה והחשיבה אם זה טוב או לא טוב, נובעת ומתאפשרת מהמהות.

אם כך, מה שנותר לנו זה להמשיך במשחק, כל עוד אנו כאן במציאות, תוך כדי התבוננות בכל נושא ודבר שעובר עלינו, זהו הלימוד המעמיק והפשוט ביותר, שייתן לנו את התשובה האמיתית למהות.

מאת: אריאלה פרינץ

הרצון לאושר הנכסף… היה ותוותרו, מובטח לכם שאותו תקבלו:

מהו הרצון הראשוני והעיקרי של בני האדם? אם תשאלו אותם וגם אותי, התשובה מספר אחת שנקבל תהיה להיות מאושרים.

כמובן שרצונות רבים נוספים ישנם בראש הרשימה, להיות בריאים, להיות שמחים, להתפרנס בכבוד, להקים משפחה להיות שלווים, בטוחים אוהבים ואהובים, לרכוש ידע, ליהנות מהחיים, ועוד אינספור רצונות שונים שנדמה שיגרמו לו לאדם להיות מאושר.

בשורה תחתונה האושר שיכול לכלול את כל הנ"ל בתוכו, או רק דבר נכסף אחד, כל אדם כפי רצונו, הוא לרוב המטרה הראשונה.

בנושא הזה, הרצון להיות מאושר, נכתבו כל כך הרבה ספרים, מאמרים, נעשו מחקרים, תכניות שונות מהיבטים שונים בניסיון להבין מהו האושר הנכסף, או כיצד להשיג אושר בחיים, ניתנו ועדיין ניתנים טיפים שונים, טכניקות שונות אם של מדיטציות, חשיבה חיובית המנתבת לראות ולהתמקד בטוב שבחיים, את חצי הכוס המלאה, סדנאות מעניינות, לימודים ורעיונות חדשים לבקרים, איך להפוך את חיי האדם ליותר מאושרים.

ישנה גם הגישה הטוענת שאין באמת שום דבר רע, כיוון שהרע הוא סה"כ לימוד, והיה ונהיה עם הרע, ולא נלחם בו, נהיה בקבלה של המצב הרע, התחושה הרעה, ככל שנדע להיות בקבלה שלו מהר יותר הוא יחלוף ויתהפך לטוב, יהיה תיקון או ריפוי שלו ואז תישאר תחושה נינוחה, טובה.

כמו כן מוכרת וידועה האמונה כי הכל מתהפך לטובה, כרגע רע, אך אם נבין מה השיעור של הרע, או אם נמתין בסובלנות, אנו נבין ונדע מה היה טוב בלחוות את אותו הרע, והנה תמיד יש הוכחה שגם זאת הייתה לטובה!

ונשאלת השאלה, מהו אושר אמיתי? האם יש דבר כזה אושר אמיתי? טוב אמיתי? האם כל ההישגים החיצוניים באמת יביאו לבני האדם חיים מאושרים, או האם חיים צנועים ופשוטים יאפשרו לו לאדם להיות מאושר, לחיות בצניעות ובענווה, ללא הרבה רכוש, כיוון שכפי שנאמר במשנה אבות: מרבה נכסים מרבה דאגה.

התשובה שאתן כאן היא מהתבוננות של שנים, משיחות רבות עם לקוחות, חברים ואנשים שונים, והתשובה והמסקנה אליה הגיעו רוב האנשים, שאין חיה כזאת חיים מאושרים, אדם עם נכסים, או אדם ללא נכסים, לא באמת חי חיים מאושרים. ישנם רבים שאת עצמם משקרים כי חיים באושר.

אך מי שיתבונן באמת, יודע כי האושר החיצוני מזויף ואינו אמיתי, ולהיות בקבלה של כל מה שקורה לאדם בחייו, גם כן דבר זה לא יאמר עליו שהוא האושר הנכסף, ובני האדם מיואשים ומותשים מלחפש את האושר שאותו לא מוצאים בשום מקום באמת, וכמצב קבוע אותו לא חווים. מן הסתם לכל אדם רגעים בודדים שנחשבים למאושרים, ורבים הנשענים על זיכרונות מרגעי האושר הללו, אך את הכאן ועכשיו הטוב באמת, שיכול כן להיות אושר אמיתי תמידי רוב בני האדם לא חווים.

ומה יכול כבר להיות אושר מתמשך תמידי? וכיצד נשיג אושר שכזה?

אתן כאן תשובה, שהיא זווית ראיה קצת שונה, נקודה לחשיבה מעמיקה, על ידי התבוננות והבנה פנימית אמיתית קודם כל של האדם בינו לבינו, למה הוא לא מאושר? מה מונע ממנו להיות באמת מאושר? מדוע כל דבר שהוא ישיג לא יספק אותו? ואז ממילא האדם ימשיך לחפש דבר נוסף חדש / אחר שיגרום לו לסיפוק ולאושר. והנה האדם אומר לעצמו רק עוד דבר אחד שיתגשם עבורי, וזהו, יותר לא אחפש ולא אבקש, אז באמת אהיה מאושר, והנה האדם קיבל את המיוחל ושוב ושוב וחוזר חלילה, זה פשוט לא זה, יתכן שהאדם יגיד כי האושר הרגעי כל פעם מספק אותו, או כי הדרך להשיג את שהשיג גרם לו אושר וכדומה.

ושוב, היה והאדם רוצה אושר אמיתי תמידי מהותי, להשתחרר מהכבלים של אושר תלותי במצב, בחפץ, או כל אדם או סיטואציה שתהיה מרוממת ככל שתהיה, אושר כזה אפשרי אך ורק אם האדם יבין שהוא אמור לוותר על הרצון העצמי להיות מאושר.

וויתור על הרצון להיות מישהו מיוחד או משהו, וויתור על רצון לרכוש עוד ועוד ללא הכרה וללא מטרה, וויתור על הישגים חיצוניים כאלו ואחרים מיתוך מניעים אגואיסטיים ועליו על האדם להיות כנה עם עצמו עד הסוף שאינו רוצה עוד לעצמו, כי אחרת ייפול שוב לייאוש גדול יותר ויותר, עד שיגיע להבנה ברורה כי את האושר לא ניתן להשיג בדרך זו או אחרת, האושר לא ניתן להשגה, האושר הוא הבנה אמיתית פשוטה ויחד עם זאת עמוקה של האחדות, של האין נפרדות, הבנה שישנה תפישת חיים, תפישת מציאות שונה בה כן קיים טוב וגם קיים רע ואף על פי כן אין שום הבדל ביניהם, הם בו בזמן אחד שאינו עושה הבדלה, כך שגם אין טוב או רע.

אכן תפישה שונה אך אמיתית ואפשרית, ומי שיתבונן עד לשורשו של העניין, יגיע לזו התפישה, ואז ממילא לא יהיה לו יותר שום רצון עצמי, זהו האושר האמיתי.