ארכיון התג: אושר

הרצון לאושר הנכסף… היה ותוותרו, מובטח לכם שאותו תקבלו:

מאת: אריאלה פרינץ

הרצון לאושר הנכסף… היה ותוותרו, מובטח לכם שאותו תקבלו:

מהו הרצון הראשוני והעיקרי של בני האדם? אם תשאלו אותם וגם אותי, התשובה מספר אחת שנקבל תהיה להיות מאושרים.

כמובן שרצונות רבים נוספים ישנם בראש הרשימה, להיות בריאים, להיות שמחים, להתפרנס בכבוד, להקים משפחה להיות שלווים, בטוחים אוהבים ואהובים, לרכוש ידע, ליהנות מהחיים, ועוד אינספור רצונות שונים שנדמה שיגרמו לו לאדם להיות מאושר.

בשורה תחתונה האושר שיכול לכלול את כל הנ"ל בתוכו, או רק דבר נכסף אחד, כל אדם כפי רצונו, הוא לרוב המטרה הראשונה.

בנושא הזה, הרצון להיות מאושר, נכתבו כל כך הרבה ספרים, מאמרים, נעשו מחקרים, תכניות שונות מהיבטים שונים בניסיון להבין מהו האושר הנכסף, או כיצד להשיג אושר בחיים, ניתנו ועדיין ניתנים טיפים שונים, טכניקות שונות אם של מדיטציות, חשיבה חיובית המנתבת לראות ולהתמקד בטוב שבחיים, את חצי הכוס המלאה, סדנאות מעניינות, לימודים ורעיונות חדשים לבקרים, איך להפוך את חיי האדם ליותר מאושרים.

ישנה גם הגישה הטוענת שאין באמת שום דבר רע, כיוון שהרע הוא סה"כ לימוד, והיה ונהיה עם הרע, ולא נלחם בו, נהיה בקבלה של המצב הרע, התחושה הרעה, ככל שנדע להיות בקבלה שלו מהר יותר הוא יחלוף ויתהפך לטוב, יהיה תיקון או ריפוי שלו ואז תישאר תחושה נינוחה, טובה.

כמו כן מוכרת וידועה האמונה כי הכל מתהפך לטובה, כרגע רע, אך אם נבין מה השיעור של הרע, או אם נמתין בסובלנות, אנו נבין ונדע מה היה טוב בלחוות את אותו הרע, והנה תמיד יש הוכחה שגם זאת הייתה לטובה!

ונשאלת השאלה, מהו אושר אמיתי? האם יש דבר כזה אושר אמיתי? טוב אמיתי? האם כל ההישגים החיצוניים באמת יביאו לבני האדם חיים מאושרים, או האם חיים צנועים ופשוטים יאפשרו לו לאדם להיות מאושר, לחיות בצניעות ובענווה, ללא הרבה רכוש, כיוון שכפי שנאמר במשנה אבות: מרבה נכסים מרבה דאגה.

התשובה שאתן כאן היא מהתבוננות של שנים, משיחות רבות עם לקוחות, חברים ואנשים שונים, והתשובה והמסקנה אליה הגיעו רוב האנשים, שאין חיה כזאת חיים מאושרים, אדם עם נכסים, או אדם ללא נכסים, לא באמת חי חיים מאושרים. ישנם רבים שאת עצמם משקרים כי חיים באושר.

אך מי שיתבונן באמת, יודע כי האושר החיצוני מזויף ואינו אמיתי, ולהיות בקבלה של כל מה שקורה לאדם בחייו, גם כן דבר זה לא יאמר עליו שהוא האושר הנכסף, ובני האדם מיואשים ומותשים מלחפש את האושר שאותו לא מוצאים בשום מקום באמת, וכמצב קבוע אותו לא חווים. מן הסתם לכל אדם רגעים בודדים שנחשבים למאושרים, ורבים הנשענים על זיכרונות מרגעי האושר הללו, אך את הכאן ועכשיו הטוב באמת, שיכול כן להיות אושר אמיתי תמידי רוב בני האדם לא חווים.

ומה יכול כבר להיות אושר מתמשך תמידי? וכיצד נשיג אושר שכזה?

אתן כאן תשובה, שהיא זווית ראיה קצת שונה, נקודה לחשיבה מעמיקה, על ידי התבוננות והבנה פנימית אמיתית קודם כל של האדם בינו לבינו, למה הוא לא מאושר? מה מונע ממנו להיות באמת מאושר? מדוע כל דבר שהוא ישיג לא יספק אותו? ואז ממילא האדם ימשיך לחפש דבר נוסף חדש / אחר שיגרום לו לסיפוק ולאושר. והנה האדם אומר לעצמו רק עוד דבר אחד שיתגשם עבורי, וזהו, יותר לא אחפש ולא אבקש, אז באמת אהיה מאושר, והנה האדם קיבל את המיוחל ושוב ושוב וחוזר חלילה, זה פשוט לא זה, יתכן שהאדם יגיד כי האושר הרגעי כל פעם מספק אותו, או כי הדרך להשיג את שהשיג גרם לו אושר וכדומה.

ושוב, היה והאדם רוצה אושר אמיתי תמידי מהותי, להשתחרר מהכבלים של אושר תלותי במצב, בחפץ, או כל אדם או סיטואציה שתהיה מרוממת ככל שתהיה, אושר כזה אפשרי אך ורק אם האדם יבין שהוא אמור לוותר על הרצון העצמי להיות מאושר.

וויתור על הרצון להיות מישהו מיוחד או משהו, וויתור על רצון לרכוש עוד ועוד ללא הכרה וללא מטרה, וויתור על הישגים חיצוניים כאלו ואחרים מיתוך מניעים אגואיסטיים ועליו על האדם להיות כנה עם עצמו עד הסוף שאינו רוצה עוד לעצמו, כי אחרת ייפול שוב לייאוש גדול יותר ויותר, עד שיגיע להבנה ברורה כי את האושר לא ניתן להשיג בדרך זו או אחרת, האושר לא ניתן להשגה, האושר הוא הבנה אמיתית פשוטה ויחד עם זאת עמוקה של האחדות, של האין נפרדות, הבנה שישנה תפישת חיים, תפישת מציאות שונה בה כן קיים טוב וגם קיים רע ואף על פי כן אין שום הבדל ביניהם, הם בו בזמן אחד שאינו עושה הבדלה, כך שגם אין טוב או רע.

אכן תפישה שונה אך אמיתית ואפשרית, ומי שיתבונן עד לשורשו של העניין, יגיע לזו התפישה, ואז ממילא לא יהיה לו יותר שום רצון עצמי, זהו האושר האמיתי.

לחיות בסרט, דמות מצויירת או הצייר של הסרט? יש או אין בחירה חופשית לאדם? מהו סוד האושר?

הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, ובן אדם אומר דבר כזה, התבוננתי פנימה וחקרתי

חקרתי את הרצונות שלי ואת הדברים, והגעתי למסקנה שאני דמות בסרט מצויר, מה שזה גרם לו שכביכול הוא לא רוצה שום דבר, אבל הוא לא נהנה מהחיים.

והשאלה מה היא האמת?

הוא חקר לתוכו, גילה שכל הרצונות שלו הם של ישות אחרת, דהיינו גילה שאין לו בחירה חופשית

ועכשיו הוא אומר, אבל איך בעצם ההבנה הזאת, גורמת לי ליהנות מהחיים?

התשובה היא די פשוטה, ההבנה הזו, לא אמורה לגרום לך ליהנות מהחיים.

כאשר אתה לא מבין בשלמות את ההבנה הזו, לא יתכן שתהנה מהחיים.

לא יתכן שאדם יגיד התבוננתי התבוננתי, הבנתי בשלמות, ואני לא נהנה וחווה שאין לי בחירה חופשית, אין דבר כזה, ולמה? אם האדם התבונן בתוכו והגיע להבנה של העדר בחירה חופשית

מה זה העדר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית פירושו, שאתה מבין שהרצון שלך הוא לא שלך, שהוא בעצם התגלות של ישות אחרת של משהו אחר.

וכאשר האדם יתבונן בזה עוד ועוד, הוא יבין שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו אחר.

לא רק שהרצון שלו הוא ביטוי של משהו אחר שזה נקרא חוסר בחירה, אלא גם התודעה שלו היא ביטוי של משהו אחר, וכאשר האדם חווה שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו אחר

מה בעצם קורה? הוא מבין שהתודעה שלו היא לא מי שהוא חשב שהוא, אלא שהתודעה שלו היא אותה ישות ראשונה, שהיא בעצם מהווה את התודעה המצומצמת שלו.

מה זאת אומרת? אדם חווה שיש לו רצון, שלב ראשון הוא חווה את הרצון כישות נפרדת בזכות עצמו, ושהוא שולט ברצון שלו ויש לו בחירה, זה מה שהטיפשים חושבים.

אחר כך מתבונן, ומבין, רגע, הרצון שלי בכלל לא בשליטתי, יש בכלל ישות אחרת, שמחליטה לי מה אני ירצה.

בשלב הבא הוא מבין שגם הישות שלו היא גם ביטוי של משהו אחר, זה לא שיש לך ישות בפני עצמך ומישהו מלביש עליך רצונות, לא, גם הישות שלך עם הרצונות שלה, גם הם מתהווים כל הזמן

וכאשר האדם מבין את זה הוא הופך להיות כלום, מה זאת אומרת כלום? הוא הופך להיות האין!

האינסוף, מה שלפני הזמן ולפני המקום.

דהיינו, הוא מגלה שהוא אלוהים בעצם!! וחוה את האלוהים.

1. האדם מבין קודם כל שהרצון לא שלו.

2. אחר כך הוא מבין שהתודעה לא שלו.

3. אחר כך הוא מגיע לקצה, ומבין שכל המציאות זה הוא, וכל הרצונות של המציאות זה הוא, ואז הוא

בעצם, חווה בחירה חופשית.

וזה שהבין שהוא בסרט מצויר, נכון שאתה בסרט מצויר, אבל… בקצה אתה מבין שאתה גם הצייר.

אתה בתוך חלום של עצמך, גם אתה החולם, וגם אתה בתוך החלום.

וברגע שהאדם חווה את המציאות הזו בו זמנית, ואין לו פיצול אישיות, דהיינו הוא לא מפצל את עצמו, כי אנשים רגילים בטוחים, שהם זה הם, והמציאות זה ישות אחרת, והם לא מבינים מה הקשר בין זה לזה, זה נקרא שהאדם סובל מפיצול אישיות.

אבל על ידי שהאדם מחפש את האמת, משתמש בשכל לחפש, מה זה אומר? דהיינו מחבר את שתי הישויות האלו לישות אחת, מחבר את הכוח הראשון הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים

ויש גם את הישות הסופית שזה האדם עצמו עם הלבוש שלו הגשמי בתודעה המצומצמת.

וכאשר האדם מבין את זה, אז הוא גם חווה את זה, ואז הוא נהנה מהמציאות!!

כי אז יש לו את הפרספקטיבה שהוא בתוך הסרט, וגם, את הפרספקטיבה שהוא הצייר.

ואחדד יותר מזה, שמי שהולך יותר רחוק מזה, הוא מגלה שגם הצייר עצמו, הוא בתוך סרט מצויר.

גם אלוהים הוא דמות של ישות גדולה יותר, בשכל הגדול יותר הוא ההבנה שהצייר והציור והישויות שבתוך הציור, הן ישות אחת.

ואז אין את השאלה של יש בחירה, אין בחירה, וכו'.

ואז יחיה חים טובים באמת.

לחיות בסרט, דמות מצויירת או הצייר של הסרט? יש או אין בחירה חופשית לאדם? מהו סוד האושר?

רצון עצמי – איך לבטל את הרצון העצמי ואת האגו בשלמות?

הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי איך אדם יכול לבטל את הרצון העצמי שלו?

ויותר מפעם אחת הבנו שטוב ורע תלויים ברצון של האדם

הרצון של האדם יחליט אם הוא ירגיש טוב או רע, ואם הוא לא ירצה בכלל האדם, הוא לא יוכל להרגיש רע.

ולמי שלא יהיה רצון עצמי בכלל, תהיה לו הרגשה של שלמות, זה לא שיהיה טוב, או לא רע

פשוט תהיה תחושת שלמות.

ומי שרוצה לבטל את הרצון העצמי לגמרי, ושואל איך עושים זאת?

צריך להגיע למקום שבו לא היה רצון עצמי, ומה זה אומר להגיע למקום שלא היה רצון עצמי?

במציאות שלנו יש רבדים שונים, יש שנאה, ויש אהבה, יש טוב ויש רע, יש אני ולא אני

יש הבדלים של מקומות, של זמנים, יש כל מיני נפרדויות.

ויש הבדלים של אני רוצה ואני לא רוצה, וכל הנפרדויות, מחוברים במהותם

החיבור נמצא במקום, וההפך מהמקום, אין מקום, ויש סיבה ותוצאה, מה היה לפני

היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה והתרנגולת, ישות אחת.

ויש עומק, יש מקום לפני, בו אין הבדל בין יש רצון, לאין רצון, אין הבדל בין אני ללא אני

כי בהוויה שמהווה את המציאות, הכל אחד

וכל מה שישנו ברמה הפיסית, וברמה המטאפיזית, תחושות רגשות, ישנה הוויה אחת שהכל אחד

ויש שיקראו לה כלום, או בלתי נתפסת, או יקראו לה שום דבר, או הדבר שאי אפשר לחשוב עליו.

יש משהו בסיסי ביותר

המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים בעולם, זו ההוויה של המציאות, רגש, רצון, חומר, הכל!! מתהווה מהבסיס מההווויה, המילה אני, ולא אני, יש מקום ואין מקום

יש שתי ישויות

גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה.

כי אם יהיה, אם יש רק רגע אחד, אין נפרדות, ואז לא שייך להגיד אני ולא אני

אין שייכות להבדיל בכלל בכלום.

וכל מקום שיש הבדלה, זה מקום וזמן, כל המציאות, כל מה שיש, ש קיים, זה בתוך זמן ומקום

ומאחורי הדברים הקיימים, יש הוויה של אין הבדל בין כלום.

אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של תחושה הרצון הזה, אתה רק מרגיש שיש רצון.

אין כל הבדל בין הרובוט לאדם, האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני

שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל הרגעים באותו רגע, כך שאין הבדל בין למות לליחיות.

בחוויה של הנפרדות האדם יכול להגיד אני לא רוצה למות, או לא רוצה לגור כאן

אבל בפרספקטיבה של האחדות, של מהות כל הדברים, אין הבדל בין לגור שם או כאן או למות או לחיות

זה לא שייך אם כן להגיד דבר כזה: אני רוצה לחיות, כי אין כל הבדל במהות.

והפרספקטיבה של האחדות קיימת כרגע, זה לא משהו רחוק, זה ממש עכשיו, שהכל אחד.

ומי שיתבונן ויבין זאת, יגיע לשורש הרצון, שם אין הבדל בין רוצה ללא רוצה, הוא עדיין יחווה שהוא רוצה, אבל מתוך שלמות שהכל אחד..

ושיהיה המשך יום של רצון אמיתי, שבו אין חסרון כלל.

רצון עצמי – איך לבטל את הרצון העצמי ואת האגו בשלמות?

שלמות עצמית וזכרון רגשי טוב – מהו זיכרון רגשי טוב בשלמות?

הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, איך אדם יכול לדעת אם הוא הגיע לשלמות העצמית שלו?

ויש תשובות רבות, והתשובה המהירה ביותר שכל עוד יש לך שאלה, עוד לא הגעת

ואתן נקודת מבט.

אדם עובר מרגע שנולד תהפוכות, ולפי הזיכרון שלו את העבר, ידע אם הגיע.

ילד לדוגמא בגן הוציאו לו לשון וחווה את זה כרע, ואז הוא גדל ומוציאים לו לשון והוא לא ייחס לזה כבר משמעות, והאדם כל הזמן מתפתח, ודברים שקרו פעם, עכשיו מבין שזה דברים שלא צריך להילחץ מהם.

וככה מתבגר האדם והוא לומד מה זה טוב ומה זה רע, ומשנה כל הזמן את התפישות שלו

ואז הוא לומד שיטות רוחניות כדי להיות מאושר, ואז הוא הופך להיות מאושר ומרגיש טוב

ואיך הוא יכול לדעת אם זה טוב מושלם?

זה על ידי הניקיון של המטען הרגשי של הדברים הרעים שקרו לו

ויחד עם זאת הוא גם סוחב פחד שהחשיבה שלו תלך לאיבוד, שהחשיבה הטובה או הדמיון ייעלמו והוא ירגיש רע, אבל עכשיו אנו מדברים על העבר, גם שהאדם הגיע לאושר ולהרגשה טובה

הוא תמיד סוחב איתו מטען רגשי מהעבר, והמטען הזה הוא לא מספיק טוב כמו הרגע.

ואנשים אומרים השבוע היה לי שבוע טוב הלוואי שהוא ימשך, ובעצם זה לא טוב אמיתי כי אתה פוחד שהטוב הזה יפסק, וטוב אמיתי זה שאתה לא חושש שלא יהיה לך טוב.

ויחד עם זאת גם בשבוע הטוב ביותר בחייך, אתה פוחד שזה יפסק, אז זה לא טוב מוחלט

כי יש פחד!!

בנוסף לכל זה, תמיד יש מטען רגשי של הדברים מהעבר, ולדבר הזה כביכול אין פתרון

כי את העבר אין להשיב, אין אפשרות לשנות את העבר.

ועל האדם להגיע למצב שכל רגע הוא טוב, וכל עוד רגע אחד היה פחות טוב מאחר

זה לא טוב מוחלט.

וטוב אמיתי זה שכל מה שקרה לך אי פעם, אתה ממש חווה אותו כטוב אמיתי.

ברגע שקורה לאדם משהו והוא חווה אותו כדבר רע זה כי הוא לא רוצה את הדבר, ושאדם חווה את העבר שלו בצורה רעה, הבעיה זה לא מה שקרה, כי מה שהיה עבר כבר

מה שהיה איננו ולא מנסים להפוך אותו לטוב, זה כבר לא קיים, ומה שאנו מנסים לפתור את הזיכרון, לפתור את מה שהוא חווה את מה שקרה לו, והוא חווה את הזיכרונות בצורה רעה

וזו הבעיה, זה מה שהורס לאדם את האושר כי הוא חווה את העבר שלו בצורה רעה.

והאדם יכול להגיע למצב שהוא יחווה את הזיכרונות בצורה טובה, אם הוא יצליח להביא את עצמו בהווה לחוות את הזיכרונות בצורה טובה, אז הוא יחיה טוב.

ועל האדם להיזכר בכל הדברים הרעים, ולחוות אותם כדבר טוב, וזה ממילא מתקן לו את זיכרונות העבר ואז הוא חי טוב באמת.

ומי שלימד את האדם להדחיק את הדברים הרעים אין לו מושג מימינו ומשמאלו, כי תמיד יהיה זיכרון.

ובפועל תרשום את כל הזיכרונות הרעים, ותחווה אותם בצורה טובה.

וכל הטריקים, חשיבה חיובית, דמיון ועוד, כל אלו לא יעבדו לך.

העניין להגיע להבנה, לא לשקר את עצמך, אלא להבין את הסיבה של כל האירועים, את הסיבה שעושה טוב והסיבה שעושה רע, הסיבה היא הסיבה שעושה את כל האירועים בעולם כולם!

וכאשר האדם יחווה בהווה את האירועים הטובים והרעים מהנקודה של הבנת הסיבה הראשונה שאין בה הבדל בין טוב לרע, אז האדם יחווה את הזיכרונות מההבנה ומידיעה שאין הבדל אצלו בין טוב לרע ויחווה את הכל כטוב ביותר, ואז הוא יחווה טוב בשלמות.

ושיהיה לכולם המשך יום טוב באמת.

שלמות עצמית וזכרון רגשי טוב – מהו זיכרון רגשי טוב בשלמות?

החיים הרעים של העשירים ששמחים בחלקם – מהם?

הפעם אני רוצה לדבר על החיים הטובים של "העשירים" במרכאות, ולזאת למה?

כי הם אומללים בגלל שיש להם! ותכף נסביר.

והכוונה לכל אדם שחושב שהוא עשיר במשהו.

עשיר שמח בחלקו יש לו חיים "טובים" במרכאות.

וכולם רוצים להרגיש טוב, ומי מאושר ומי נחשב מצליח, מי שמרגיש יותר טוב

ואם נשאל אדם אחד מה גורם לו להרגיש טוב והוא יתן 3 סיבות להרגשתו הטובה

ואם ניקח אדם נוסף והוא יתן 10 סיבות למה הוא מרגיש טוב, הוא כביכול יותר מאושר, יש לו 10 סיבות, היאכטה, הרכב, ועוד.

וככל שיש יותר סיבות זה בית הכלא של האדם, כי האדם צריך להרגיש ולדעת שהכל טוב לו באותה המידה, אדם כל מה שהוא יאכל יהיה לו טוב, ואם הוא אומר אני רוצה את זה ואת זה לא

הוא אומלל, זה יותר טוב מדבר אחר, ואדם רוצה דברים, מקבל את רצונותיו, ומשדרג את בית הכלא, סך הכל האדם עובר מבית כלא לבית כלא, והאדם טיפש, כי הוא עוד מתאמץ כדי להישאר בבית כלא, אדם מתאמץ ומתאמץ, ומחליף את בתי הכלא.

וככל שיש לאדם יותר סיבות למה טוב לו הוא תלוי בדבר והוא יותר אומלל

ואם תהיה באחדות, ואם תגיד שאין שום סיבה שיכולה לגרום לי להיות מאושר יותר

אז הוא יהיה מאושר באמת, כי אין שום סיבה שתלויה באושר שלו, והאדם מאמלל את עצמו, כי הוא רוצה את זה, ואת הדבר האחר הוא לא רוצה, ומי שממוקד ברצון שהוא רוצה בדיוק את הדבר הזה הכי מדויק, הוא בכלל בצינוק של הכלא.

והעניין פשוט, האדם צריך לחפש תמיד מה האמת.

ובפרספקטיבה של האחדות, הכל טוב באותה המידה, ומי שמבין את זה זורק את האזיקים.

אבל כל עוד האדם נמצא בטיפשות, והוא אומר זה טוב, וזה רע, וזה בסדר להגיד זה טוב וזה רע

אבל אם מתייחסים לזה באמת כאל משחק, אבל אם באמת אדם חושב שזה טוב וזה רע ומתייחס לזה ברצינות, ונמצא בנפרדות, ואם הוא חושב שהוא ימות יחרב העולם, הוא אדם אומלל.

ומי שיש לו יותר דברים, הוא אומלל יותר, וכל דבר שיש לך יותר דברים טובים, אם תרשום מה הדברים הטובים שלך, זה רשימת טיפשות, וככל שיהיה הבדל שזה טוב וזה רע, אתה יותר אומלל, ואם אדם יכניס את כל אבל כל הדברים שקרו לו לרשימה הטובה, ולא רק 3 דברים, זה טוב ללכת על הדברים הטובים, אבל רק שבהכל תמצא את הטוב.

ואם יש רק 3 דברים, זה בדיוק מה שגורם לך להרגיש רע, כי ככל שתמשיך לחשוב שיש טוב ויש רע, אתה תמשיך להיות אומלל.

או שתחשוב שהכל טוב, או שתחשוב שהכל רע, ומה האמת?

האמת שהכל אחד ואז זה לא משנה מה טוב או רע, וככל שטוב לך יותר, אתה מפחד לאבד את הדבר הזה

ככל שיש משמעות לטוב שנמצא ברשימת הסיבות הטובות שלך, אלו הסיבות לחרדות שלך

ותרשום את כל הסיבות שטוב לך בחיים, אלו בדיוק הסיבות למה רע לך בחיים והסיבות לפחדים שלך כי אתה פוחד לאבד את הדברים האלו, אלא אם כן אין משמעות עבורך לדבר.

ואם תחפש את האמת, תבין שהכל טוב באמת

ושיהיה לכולם המשך יום טוב, אמיתי באמת.

החיים הרעים של העשירים ששמחים בחלקם – מהם?

חרדות ופחדים – למה יש חרדה ופחד – ואיך להתמודד?

הפעם אני רוצה לדבר על חרדות ופחדים

ואתן עכשיו עוד היבט איך אפשר להתמודד על חרדות ופחדים.

כשאני אומר היבט זה אומר שזה אחת מהנוסחאות המדויקות שאם תבחר העצה הזו עד הקצה האחרון, הוא יצא מכל החרדות והפחדים, ויחיה חיים שאין בהם שום טיפת פחד, חיים, יפיפיים

וזה לא עוד שיטה שצריך לנסות או להחליף כמו רכבות, זה עובד למי שייקח את זה עד הסוף.

והעצה שאני רוצה לייעץ היום, היא לשאול למה?!!! עד הסוף

הפירוש, שהנוסחה היא שהאדם יחקור את שורש הפחדים.

ומי שיחקור ימצא שתמיד מעורב בחרדות הספק, והאדם לא יודע להסביר ממה הוא מפחד

הוא לא יודע להסביר את השורש, יש לאדם פוביות למיניהן, פחד טיסה, פחד ממקום סגור וכו', והאדם אומר אני פוחד להתעלף, מפחד לאבד את ההכרה

אבל למה אתה מפחד לאבד את ההכרה, למה אתה מפחד להיחנק?

והאדם יגיד מה זאת אומרת אני מפחד למות?

ואם אתה מפחד למות, אז זה לא פחד מחנק וכו', הפחד הוא ממוות.

ולמה אתה פוחד למות?

כי לימדו אותך שחשוב לחיות, כי אתה צריך לדאוג לילדים וכו'.

והאדם גם פוחד מהמוות עצמו, אבל למה אתה פוחד למות?

כי זה לא טוב! כי האדם פוחד שייקח אותו השטן, או ירדפו אותו

או שמא יקרה לו דבר כזה או אחר.

ומה אתה מפחד? אז תסבול קצת, מה הפחד?

ואם ילד נוסע לחו"ל, והאם מודאגת שהילד ימות, שיקרה לו משהו, שהוא ימות

ואם ישאלו אותה למה? האם תגיד מה למה? אני רוצה שהוא יחיה, שלא יסבול.

ומי שיחפור לעומק, יגלה בעצם שהוא פוחד להרגיש רע.

האדם מחליט מה זה טוב ומה זה רע, ושיש אני, ואז הוא מחליט שלמות זה רע, ושכואב זה רע

ועל האדם לשאול, למה אתה פוחד שיקרה ככה, ומהו הדבר האחרון שאתה פוחד ממנו לאחר כל השאילתות.

ומה אתה לחוץ כל כך מכך שתמות, אל תדאג, כולם ימותו בסוף.

אבל האדם יגלה שהוא לא רוצה שיקרה הדבר הרע, ושהאדם יבין מה הדבר הספציפי שהוא לא רוצה, עכשיו עליו לשאול למה אני לא רוצה את הדבר הזה ולא את זה

והאדם חייב לדעת ולהבין למה הוא סובל, ולמה הוא פוחד ממשהו

והאדם משוגע אם הוא לא יודע להסביר, גם לפחד וגם לא לדעת ממה אתה מפחד???

זה שיגעון.

ועל האדם לחקור, למה הוא פוחד.

ומי שיהיה אמיתי וישאל את עצמו עד הסוף, יבין שהוא רואה בדבר אחד טוב ובאחר רע

ועליו להמשיך לחקור, עד שיבין במוחלטות, שהכל אחד, ושאין טוב ורע, שהטוב והרע הוא אחד

וזה מי שיהיה אמיתי עם עצמו יבין, תהיה הבנה שאין הבדל בין הדבר הזה לאחר.

ובסופו של דבר, יראה שהכל אחד, ושהכל אחד, ממילא אין שום פחד!

והדרך לצאת מכל החרדות והפחדים באופן מוחלט, ולא חצי

לצאת מהכל, מהפחדים והחרדות, בלי כדורים, ובלי פסיכיאטרים

עליו לשאול *למה* עד הסוף, לא לוותר, ואז הוא יבין שאין לו ממה לפחד

ויחיה בשקט נפשי אמיתי.

חרדות ופחדים – למה יש חרדה ופחד – ואיך להתמודד?

גזענות – מה טוב בגזענות? למה כולם גזענים תמיד?

גזענות – מה טוב בגזענות? למה כולם גזענים תמיד?

הפעם אני רוצה לדבר על תופעה שישנה בעולם, והיא תופעת הגזענות.

וכל אחד קופץ ואומר גזענות זה דבר רע

ויש אנשים כמוני שחושבים שבגזענות יש גם טוב.

ומי שנגד גזענות, הוא בעצמו גזען, למה אתה נגד גזענות, אתה חושב שגזענות זה רע וסובלנות זה טוב, רק סובלנות זה טוב?

וכולם גזענים בצורה כזו או אחרת, כי כל מי שמבדיל בין טוב לרע הוא גזען.

מי שפוחד מרע, הוא גזען, הוא מהטובים… רק כשטוב, אני מרוצה.

ואנשים בדמיונות, במהות הכל אחד, יש מצב כזה ויש מצב כזה, אבל אנשים מפרידים

יש לו עיניים כאלו, צבע עור כזה, ואנשים ממציאים שזה יותר טוב מזה.

ולמה הם ממציאים.

הם ממציאים רק כדי ליצור לעצמם משמעות בחיים.

האדם קם בבוקר ומחפש סיבה לחיים, והמלך כשהוא קם בבוקר הכל טוב מבחינתו, מה שיקרה זה טוב, ובכל מקום זה טוב.

גם להיות סבלן וגם טוב וגם רע הכל טוב באותה המידה.

והעבד נלחץ, הוא מפחד, הוא חושב רגע מה אני יעשה? זה טוב וזה רע, והכל בדמיונות שלו.

והמציאות באמת טובה כמו שהיא.

וכל אחד ואחד גזען, והגזען הכי גדול, הוא בדיוק כמו כל גזען אחר.

והגזען לא חושב שהוא גזען, וגם אם הוא חושב שכן, הוא חושב שהגזענות שלו מוצדקת.

ובמשחק, גזענות טובה. כמו בשחמט, יש שחור ולבן, ואם אדם משחק נגד עצמו, הוא יהיה גזען לטובת צבע מסוים, ואז המטרה שלו היא להחכים את המחשבה שלו, אין לו אינטרס שהשחור או הלבן ינצח.

ואם אתה רוצה לשחק בעולם, חייבים לנקוט עמדה, אבל למטרת משחק זה בסדר להחליט שהכדור צריך להיכנס לשם ולא לשם, אבל תוך כדי משחק, הוא זוכר שזה רק משחק.

אבל אדם שלא מבין שזה משחק, לוקח את זה ברצינות את הגזענות, וחושב שבאמת הכדור חייב להיכנס לשם ולא לשם, ואז סובל.

כמו שאמרתי יותר מפעם אחת, אדם לא מבין למה העולם קיים, ולמה יש טוב ויש רע, ולא שהרע הוא לטובה, כי אם המטרה שהרע לטובה, אז היו עושים מייד טובה, אולי יש סיבה לרע?

ובגלל שאדם לא מבין שיש רע ומה הסיבה שלו, הוא נלחם ברע, הוא גזען, הוא בוחר בטוב ולא ברע.

הרע הוא עצמו טוב, הרע קיים מסיבה כלשהי למען עצמו.

וכאשר האדם יבין שהטוב והרע ממש אחד, לא יהיה יותר גזען, כי שניהם אחד

ורק שאדם יבין שזה משחק, והרע ביותר והטוב ביותר בשורשם הם ישות אחת ממש

אז הוא יוכל ליהנות מהמשחק, ולהיות גזען, מתוך ידיעת האחדות.

גזענות – מה טוב בגזענות? למה כולם גזענים תמיד?

גיהנום הוא כאן! איך לעבור דירה לגן עדן?

גיהנום הוא כאן! איך לעבור דירה לגן עדן?

הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של גהנום וגן עדן

ואנסה להסביר איפה נמצא הגהנום, ואיך לצאת מהגהנום.

והגהנום נמצא בתוכך. גם גן העדן נמצא בתוכך, אך גם הגהנום.

ומה זה הגהנום, הגהנום זו תחושת הרע, החשיבה שהדברים רעים.

וזה שהאדם רוצה לשנות את המציאות, שהמציאות תהיה שונה ממה שהיא, זה הגהנום, וזה העונש

כיוון שהמציאות שלנו טובה, ואם אדם רוצה להגיד זה טוב וזה רע, והאדם מוציא לעז על המציאות

זה העונש שלך, והעונש עצמו הוא מהאמירה שזה טוב וזה רע.

כל הפחדים בעולם נובעים מכל שיש לו הבדלים בעולם, וככל שהאדם חכם ומסביר למה זה טוב וזה רע

זה עצמו שיקרי, וזה העונש שלך.

וגם לגבי ריקנות, אם האדם היה חווה שהכל אחד, לא היה שייך שירצה משהו מעבר למה שיש לו.

אבל אם האדם אומר זה טוב וזה רע, ורוצה להתקדם בחיים, הוא אומר המציאות לא מספיק טובה, אני רוצה להתקדם, זה העונש, שאתה רוצה להתקדם, ונמצא בחסר

ואומר שאת זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה, כי אמרת זה טוב וזה רע

ורצית את זה ולא את זה, הגבלת את הטוב שלך, הטוב שלך תלוי בדבר.

ואדם שאומר זה טוב וזה רע, הוא בעצמו שם אזיקים על ידיו, ולא מאפשר למציאות שהיא טובה בשורשה להיות מה שהיא.

ויש אמרה צדיק ורע לו רשע וטוב לו, איך זה יכול להיות?

צדיק זה מי שטוב לו, ורשע זה מי שרע לו. המציאות מדויקת בצורה מופלאה.

ואיך תדע מי צדיק ומי רשע, אם טוב לך, אתה צדיק, ואם רע לך אתה רשע.

ויש עומקים שונים לטוב ולרע. והשאלה איך אתה חווה את הדברים מבפנים, זו החוויה הפנימית, לא מה שנראה מבחוץ.

ואל תפחד שיזרקו אותך לגהנום, כי אתה כבר בגהנום.

וככל שאתה רוצה יותר, אתה יותר סובל, כי ההנאה לא שלמה, גם אם תמלא את הרצון.

הרצון עצמו הוא העונש של הגהנום.

ואיך יוצאים מגהנום, כל מה שצריך לעשות זה להבין למה אתה נמצא בגהנום?

וכשתבין, אז תהיה בגן עדן, מי שרוצה להשתחרר מהסבל של הרצונות שלו, צריך להבין מאיפה הם נובעים.

משל דומה למשחק, והאדם לא מבין את חוקי המשחק, ולא מבין מה רוצים ממנו, והמשחק הוא שמרביצים לו, והוא לא מבין את זה וסובל, אבל אם היה מבין שזה המשחק, והיה מנסה להבין מה זה בכלל המשחק הזה, ואם היה מבין, לא רק שלא היה סובל, אלא אף היה נהנה מהמשחק.

ושורה תחתונה, על האדם להבין למה הוא רוצה את הרצונות שלו, וכמו שהוא רוצה להרגיש טוב, יכול לרצות אחרת כי הרצון לא מחויב.

ויש להבין את הסיבה הראשונה למה יש לך רצון, למה אתה סובל

וההבנה עצמה, תהפוך לך את הגהנום עצמו ואת הסבל, לגן עדן.

גיהנום הוא כאן! איך לעבור דירה לגן עדן?

יהיה טוב – מתי? לעולם לא יהיה טוב! למה ומדוע?!

יהיה טוב – מתי? לעולם לא יהיה טוב! למה ומדוע?!

הפעם אני רוצה להשיב על השאלה, יהיה טוב מתי יהיה טוב?

כל הזמן כולם שואלים, מה שלומך? טוב. מתי יהיה טוב? יהיה טוב, ויהיה טוב…

ואני רוצה להשיב מתי באמת יהיה טוב.

ואף פעם לא יכול להיות טוב, או טוב יותר, ומי שיבין למה אף פעם לא יכול להיות טוב או יותר טוב, אז יהיה לו טוב באמת, מי שיבין את זה.

ומי שאומר שיהיה יותר טוב, סימן שהוא חושה שיהיה יותר טוב כי עכשיו רע.

ובמציאות שלנו לא שייך רע ולא שייך טוב, כי הכל אחד.

ואם הכל רע מוחלט באותה המידה, אתה לא תרצה משהו אחר, כי אין משהו אחר, כי הכל רע.

ומי שהיה חושב שהמציאות באופן מוחלט טובה, אז הוא לא יכול לחשוב שיהיה רע.

כי המינון של הרע משפיע על הטוב ולהפך, המינון של הטוב משפיע על כמה רע יכול להיות.

ומי שמפריד בין טוב לרע, לא יהיה לו אף פעם טוב.

כל אחד צריך לשאול את עצמו, מה זה הטוב הזה שאם הוא יהיה, יהיה לך טוב

כי אנשים נמצאים בדמיונות, הם חושבים שאם יהיה שינוי במציאות יהיה טוב.

אבל אם אדם יהיה כנה ואמיתי, הוא יראה שתמיד יהיה לו רע

תמיד הרצון של האדם יעלה, וירצה שינוי, אפילו בדבר טוב, האדם ירצה שינוי

הוא יתרגל למציאות ואז ירצה אפילו שיהיה לו רע כדי להתפתח.

כדי שהמציאות תהיה טובה, אתה לא צריך לשנות אותה, אתה רק צריך לרצות אותה כפי שהיא.

אנשים אם יהיה להם הרבה רע, ויתרגלו לזה, זה גם יהיה להם טוב מעצם ההרגל.

וגם אם הכל טוב באופן קבוע ואתה תתרגל לזה, זה גם יהיה רע, כי האדם רוצה שינוי.

וזה אומר שאף פעם לא יכול להיות יותר טוב, והסיבה שלא יכול להיות יותר טוב, כי לא יכול להיות יותר רע.

כי במהות של המציאות הכל אחד, המהות, הכוח שמניע את האירועים בעולם הוא אותו כח

הרע והטוב באים מאותו המקום.

ומי שלא יפחד להסתכל על זה, יראה שמהותם של הדברים נובעים מאותו המקום

ופעם יוצאת שנאה ופעם יוצאת אהבה, וזה מה שיש.

אי אפשר לשנות את המהות של המציאות שהיא פעם כזו ופעם כזו.

ואדם שאומר שיכול להיות יותר טוב, הוא מרמה את עצמו, כי מה שיש, זה הטוב, זו המציאות.

המצב של האדם אם יש פעם רע ופעם טוב, אף פעם לא יהיה לו טוב יותר.

ואם תהיה לאדם הבנה שהכל אחד, והאדם היה מתייחס לחיים שלו בצורה אחידה

זה היה הופך לו את הכל לטוב.

ההבנה הפנימית והאמיתית שהכל אחד, זה עצמו יהפוך את הכל לטוב.

יהיה טוב – מתי? לעולם לא יהיה טוב! למה ומדוע?!

להתקדם בחיים – מהי אשליית ההתקדמות בחיים לשום מקום?

להתקדם בחיים – מהי אשליית ההתקדמות בחיים לשום מקום?

הפעם אדבר על אחת האשליות הגדולות בעולם, וזאת אשליית ההתקדמות.

וזה עבור מי שחושב שהוא צריך להתקדם, ועבור מי שבאשליה שהאדם בכלל מתקדם לאיזה מקום

ועבור אלו שמלמדים אחרים שצריך להתקדם.

ולמה זו אשליה, כי זה כמו לתת לאדם לטחון מים, והוא מתאמץ ומתאמץ, אבל לא קורה כלום

הוא רץ במקום כי הוא טוחן מים ואין מה לטחון.

חוץ ממאמץ וכילוי הכוחות בחינם, מה שינית ולאן התקדמת?

המהות של החיים נשארת אותה מהות בדיוק, ולא משנה אם האדם יודע לעשות משהו או לא יודע, המהות היא אותה מהות.

כי או שאתה מגיע לנקודת השלמות, ושלמות מוחלטת המשמעות שזו נקודה שבה לא צריך יותר להתקדם.

או שאפשר להגיע לנקודה כזו שאי אפשר יותר להתקדם, כי משם אין אפשרות כבר להרגיש יותר טוב.

וכל אחד ואחד צריך לשאול את עצמו מהו אותו מצב, שיהיה לי אותו, אני יפסיק לרצות להרגיש יותר טוב.

ואדם לא יכול לדמיין לו מצב כזה, כי אין לו אפשרות לדמיין מצב שהוא לא רוצה כלום

ואיך בכלל מגיעים לדבר כזה שאין רצון להרגיש יותר טוב, אין רצון לחיים בריאים יותר

או טובים יותר, או כל רצון שהוא.

ורוב בני האדם יגידו שאין בכלל אפשרות להגיע למצב כזה, שזה דמיוני.

ואם כן, אז איך מגיעים לשם?

ומשום שאף אחד לא מתקדם לשלמות המוחלטת, אין שום משמעות להתקדמות הסופית

ולכן כל התקדמות, היא מרחק באותו יחס למספר האינסוף.

ואם לא תגיע לשלמות המוחלטת, אז הכל זה רק שינוי צורות.

זה כמו תינוק שמתחיל ללכת, ואומרים, איזה יופי הוא התקדם, ואז הוא אוכל לבד

וכולם שמחים על עוד התקדמות, וכן הלאה התקדמות, בגרות, זיקנה, ואז יש נסיגה

האדם כבר לא מצליח ללכת, יש לו קשיים, מפסיק לנשום, עד שהוא נעלם ומת.

מי מחליט מה היא ההתקדמות, אולי המוות בכלל הוא התכלית, ואז שבן אדם מתקדם בחיים

לא רק שהוא לא מתקדם, הוא אפילו מתחיל ללכת אחורה.

ומי החליט לאיזה צד צריך להתקדם.

ובני אדם דומים לאדם שבבית כלא, אומרים לו בו תתקדם, תעבור לבית כלא אחר…

וכך האדם, אומרים לו, תתאמץ, תעבוד, נקדם אותך, והוא רק מתקדם מבעיה אחת, לבעיה אחרת, וכך עד אינסוף.

והאדם לא יהיה שבע רצון לעולם, ואפילו אדם חולה, יש לו לפחות תקווה, הוא עוד מקווה להחלים.

אבל מי שעובר ממקום למקום, מתפקיד אחד לאחר, הוא מדמיין שיהיה לו יותר טוב

אבל מי שעבר מספיק, ויתבונן ויש לו שכל, הוא יבין שאין לאן להתקדם.

ומי שרץ ורץ, יתעורר באיזה שלב, ויבין שאין לאן לרוץ, אתה לא מגיע לשום מקום, והכל טוב כמו שהוא.

ושיא ההתקדמות זה לא לרצות להתקדם, ובאחדות הכל אחד, ומי שיבין את האחדות

יבין שאין הבדל בין שום דבר, ומצד האחדות הכל נמצא באותו זמן ואותו המקום

ולכן מי שמבין את האחדות באמת, יבין אותה ויחווה אותה למרות שהוא בפרספקטיבה של הנפרדות, וע"י זה יפסיק האדם לרצות להתקדם, וזה בעצמו שיא ההתקדמות בחיים

וממילא החיים משתפרים בכל המובנים לאותו האדם שמבין את המהות

כי הכל זה אחד תמיד.

להתקדם בחיים – מהי אשליית ההתקדמות בחיים לשום מקום?