ארכיון התג: אימון אישי

מאת: אריאלה פרינץ

להסכים להיות בזוגיות טובה עם עצמך, עם בן / בת זוג דורש ממך להכיר בכך שיש בך חסרונות, וכן! יש חסרונות גם בכל אדם אחר בעולם, כל החסרונות כולם ביחד זה דבר מושלם (אך לא בזה מדובר כעת).

מה שקורה זה שהאדם רוצה לחוות גם את החופש, וגם את השלמות בלעשות את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, אבל… הוא גם רוצה בו בזמן זוגיות! שמישהו אחר יאהב אותו יותר ממה שהוא אוהב אדם אחר, והוא גם רוצה בעצמו לאהוב משהו אחד יותר ממשהו אחר, ויש קונפליקט, כלומר כפי שאמר מי שאמר, אני רוצה זוגיות ולהרגיש בלי, זה כמו קפה ללא קפאין (-:

מה שגורם מצב כזה, שנשארים קרחים מכאן ומכאן, כיוון שהנה הגיע הרגע המיוחל, ומתאהבים או "נדלקים" על מישהו, ובוחרים את אותו אדם – כבן / בת זוג פוטנציאלים שיכולים להתאים, ואז אופס! איזו הפתעה.. נכנסים למלחמה הידועה, למקום שהחופש צועק: מה איתי? מה איתי? רוצה חופש!! ואז הקול שרצה ושיווע כל כך הרבה זמן לזוגיות, מתחיל להעלם (וזה יכול לקרות מהר מאד כפי שהרבה מכירים את הסיטואציה), כיוון שהקול המחפש ורוצה תמיד חופש, מוצא מהר מאד את החסרונות שיש בזולת – הווה אומר בבן / בת הזוג הקיים או הפוטנציאלי, והופך כל חסרון לדבר מחוייב ומוחלט ולמפלצת אחת גדולה, במקום לבדוק האם יש כאן באמת חסרון.

מה גם, שאם אדם החליט שהוא כן בעניין זוגיות, אכן עליו לקחת בחשבון שכפי שהוא לא כזה מושלם, ומן הסתם יש בו "באגים" למיניהם.. אז גם בן הזוג לא יכול להיות כל כך מושלם (ואם את / ה כן מושלם, אז אולי יש עוד מושלמים כמוך? הממממ..). כי אם תישאר המושלם והמיוחד היחיד עלי אדמות, אז קח / י בחשבון, שסביר להניח שזוגיות זה לא ממש הקטע שלך…

לאהוב אדם מסויים או דבר מסויים, הווה אומר שאתה מוכן לסבול עבורו, לוותר על חלק מהחופש שלך עבורו ועבור שניכם, על חלק מהרצונות והשיגעונות שלך, וכשקשה לך, לא לברוח אלא להישאר ולחבק דווקא במקום שקשה כל כך, כי ככה אתה רוצה, וככה בחרת! לאהוב ולהיות בקשר. וככל שתאיר אור על יותר קונפליקטים, כל הבנה והסכמה ופתרון מול בן / בת הזוג, רק תחזק את הקשר ואת האהבה.

לוותר על החופש ולחיות בזוגיות, יכול להיות גם משל למשהו כמו קורבנות בבית המקדש לאלוהים, כל "קורבן" מביא איתו טיהור והעמקת הקשר. ועכשיו עולה לי ההקבלה: להקריב, מלשון להתקרב!

בזוגיות, או מול עצמך או בכל מערכת יחסים במציאות, יש כמה אופציות להתמודד עם חסרונות של בן / בת הזוג, או של כל אחד / דבר אחר, בעצם סה"כ 3 אפשרויות:

1. אני רואה את החיסרון בבן / בת הזוג, לוקח / ת צעד או כמה צעדים אחורנית למקום של לא משנה לי מהחיסרון, לא חשוב אם פגעו בי או לא, כי הכל שווה, או הכל טוב ומושלם ממילא, או נהפוכו, הכל ממילא לא טוב בפרט ובכלל וממילא אוספים אותנו מכאן עוד זמן מה.. ואז לא עושים עניין.

(מן הסתם מי שבחר באופציה הראשונה, לא באמת בוחר בזוגיות, אלא בלזגזג בין זוגיות למה שטוב לי כאן ועכשיו, ואז זה ללא התחייבות לזוגיות, אלא יותר התחייבות לנוחיות שלי בלבד תמיד, שזו בהחלט אופציה, רק אל תבכו למה לא מצליח לכם העמקתו או השארות בקשר זוגי.).

2.את / ה רואה את החיסרון, ואפילו פגעו בך, ומכאן להפוך את זה, ולראות את זה כשבח, כמשהו טוב שיכול לרומם אותך. לדוגמא: צעקו עליך וכעסו והעליבו אותך, הווה אומר שכל כך אכפת ממך, וכל כך אוהבים אותך, עד כדי כך שיוצאים בגללך מהדעת. כי אם לא היו באמת כל כך אוהבים אותך, זה לא היה כל כך מדגדג ומרגיז את בת / בן זוגך או כל אחד אחר.

3. לראות את החיסרון אכן כחיסרון, כי אנו מבינים שבכל אחד אחת יש חיסרון, ועכשיו מוכנים להכיל "לבלוע" את החיסרון הזה, כיוון שאנו רוצים את הטוב שכן ישנו והיה במערכת היחסים, ושרצוי לנו שיהיה בהמשך, מה שנאמר, שמים דגש על הדברים הטובים.

יש ששואלים, למה לי זוגיות בכלל אם אני רואה מסביבי כל כך הרבה זוגות שסובלים ולא ממש מרוצים מהזוגיות שלהם בלשון המעטה. התשובה לשאלה הזו היא שעל האדם להבין, שבמנגנון שלו מראש, יש בתוכו גם את הרצון לזוגיות תמיד! למרות שהוא יכול לחשוב או לראות שזוגיות זה לא הדבר שהוא מייחל לו – לפחות לא כפי מה שהוא ראה וחווה עד כה, למרות זאת במנגנון של כל אחד / ת יש *גם* את הרצון / צורך בזוגיות, ולכן תהיה תמיד גם התשוקה לזוגיות, מה גם שמי שיתבונן היטב, יוכל להבין שאם יש כזו השתוקקות, אז יתכן מאד שזה יכול להיות גם מאד טוב, רק שמעטים יודעים איך לעשות את זה טוב ושיישאר טוב.

כמו כן, מי שיתבונן, יבין שהתשוקה וההתעסקות והרצון לזוגיות באופן כל כך אובססיבי אצל רוב בני האדם, הוא רצון וצורך המשקף את הרצון הכי קרוב להתמזג עם ה"אלוהי" לאהוב את המציאות כפי מה שהיא ללא תנאי, כאחד איתה, ובעולם של הנפרדות, של הצמצומים, זה מתלבש הכי טוב והכי קרוב לאדם שכביכול משלים אותך.

כמו כן, הרצון לזוגיות הוא מעצם הידיעה הפנימית שאפשר להגיע לעוצמות ולרמות גבוהות ברמה הרגשית וברמת החוויתית, כל אחד לפי מה שהוא מוכן לפתח ולתת מעצמו בלי לפחד לאבד את עצמו.

בסיכומו של דבר, זוגיות זו עבודה של בנייה, אם זה עם עצמך או עם שותף / ה לחיים, או "זוגיות" עם המציאות שאת / ה חי בתוכה.

את / ה יכול / ה לבנות, ואת / ה יכול / ה להרוס את מערכת היחסים, כזו או אחרת, מהמקום שכן יש לך בחירה.

אם תרצה / י לרדת מהגדר, הווה אומר לנחות מהמקום שרוצה רק חופש ורוצה לחיות את הרגע ולאהוב את כולם ואת הכל באותה המידה, ובו זמנית רוצה בן / בת זוג שיאהב רק אותך ושאת / ה תאהב רק אותו / ה, זה אומר לרדת מהגדר למקום שבוחר או בשווה, כולם שווים, הכל שווה, אהבה אחת לכל, וללכת עם זה עד הסוף!

או לרדת מהגדר למקום של, אני מבין / ה שהכל שווה והכל אחד, ולמרות זאת ואף בגלל זה, אני בוחר / ת לצמצם את עצמי ולברא עם עוד מישהו עולם חדש, וזה אומר עכשיו שאני מוכן / ה להיפגע, כן כן!

להיות פגיע! וגם כשרע וקשה לא בורחים כי האדם שחיים איתו מספיק אהוב ואוהב כדי ש"תסבול" ותוותרו למענו / ה.

ועכשיו תבחרו, יש לכם בחירה חופשית!

רגע? מה אמרת?.. שאין בחירה חופשית…? אז על מה כל המהומה, ומה בכלל השאלה?

מאת: אריאלה פרינץ

כלים פשוטים להיצמד / להבנת האמת: אין צורך לבן אדם ללכת רחוק מידי אם אין לו הבנה עדיין מי הוא ומה הוא באמת, האם הוא קיים וכו'. להתקרב לידיעה של האלוהות, על האדם להיצמד לאמת בפשטות ביום יום. כלומר, קודם כל להבין שיש נאמר עובדה מסוימת בחייו, ועכשיו על האדם להבין אם הוא נתן לעובדה פרשנות שנוחה לו ומתאימה לו ולאינטרסים שלו! או שפרש את המציאות אחד לאחד כפי מה שהיא באמת! ואם הוא לא סגור על עצמו, שיברר עד שידע.

לא לסלף / לשקר את עצמך בכלום, דוגמא: אם אתה לא מבין משהו, אל תגיד אני לא מבין כלום, אלא אני מבין חלקית., אם יש לך תכונה מסויימת שאתה לא אוהב, אל תקצין אותה לרעתך, שים אותה בפרופורציות וזכור שיש לך גם תכונות טובות… לא להניח הנחות לגבי אנשים בכלום, גם אם נדמה לך שאתה מכיר אותם ויודע, אתה לא בהכרח יודע! וגם לא להניח לגבי סיטואציה כזו או אחרת, אם אין וודאות, להגיד אני לא יודע / ת!! לא להוסיף תוספות דמיוניות לסיפורים מהיום יום, להגיד את הדברים כפי מה שהם. לא לגרוע, ולא להוסיף. כל אלו, מי שיצמד אליהם כחוט השערה לא יסטה ימינה או שמאלה, גם אם זו משימה שנראית בלתי אפשרית, הוא שיזכה להתגלות האלוהות, לידיעת האחדות, האמת, הטוב האמיתי בפשטות.

חיזקו ואימצו.

להיצמד לאמת, כלים פשוטים ליום יום:

מאת: אריאלה פרינץ

התבוננות על הבחירה החופשית: האם את / ה העושה, מה הסיבה שהאדם פועל כפי שפועל?

הנושא הוא פשוט ממה שזה נראה, תקופה לא קצרה ניסיתי להבין את נושא הבחירה, האם אני עושה? מי העושה? האם יש כוח המפעיל אותי, ואם כן מאיזו סיבה הוא / אני פועלים כך ולא אחרת?

חקרתי ושאלתי, התבוננתי פנימה ועם ההתבוננות באה הבנה שלא אני כגוף או שכל מצומצם היא העושה. באה הבנה ואיתה חוויה, של משהו מפעיל, משהו מבטא את עצמו דרכי באינספור דרכים ברמה החומרית / גשמית, והרמה הרוחנית, נפשית.

בו בזמן שהיה ניסיון להבין מי המפעיל, ולמה, לצד זה, נשאלה גם השאלה, שהיא אותה שאלה, רק בלבוש אחר, מה הסיבה, והאם בכלל יש סיבה ותוצאה, או שהכל אקראי, או הכל סיבתי, כך או כך, מי שיתבונן בזאת, יבין שזה אותו הדבר להגיד שהכל הוא הסיבה עצמה, כל דבר בפני עצמו, ולהגיד שהכל אקראי, זה היינו הך.

והרעיון הוא פשוט, ומי שיבין את זה יוכל לחוות את זה, ועם ההבנה יפלו הרבה שאלות לא ברורות:

היה והכל זו שרשרת של סיבה ותוצאה, אז אף פעם את / ה לא העושה, כיוון שיש גורם כלשהו שהתחיל (אם בכלל התחיל), את כל ההשתלשלות של האירועים שנחווים כסיבה תוצאה, ואז תמיד הסיבה הקודמת היא החשובה ולא דווקא התוצאה שתביא לעוד סיבה עד אינסוף, או שיש סוף, אבל אז הוא מתחבר לסיבה הראשונה שרצתה תוצאה מסוימת, כך שעדיין אין בחירה בתוך כל זה.

ובכלל, מנקודת מבט נוספת, לעולם לא יהיה ניתן להגיד סיבה ראשונה, כיוון שתמיד אבל תמיד איך שלא תסובבו את זה, יהיה ניתן לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מי בכלל רצה או בחר שתהיה סיבה ראשונה? כך שזה מביא את "הסיבה" הראשונה מחוץ לכל הגדרה או אפשרות כלשהי לתאר אותה, כך שלא אתה הבוחר כיוון שתמיד קודם לכן נבחר בשבילך מה תבחר, וכמו כן, נבחר עבורך שתרגיש שאתה הבוחר ותהיה בטוח בתחושה הזו שאתה בוחר לבחור!!

ובואו נאמר שאין סיבה ותוצאה כפי שחונכנו לחשוב (ולכן גם ישנה החוויה), שבעצם כל המציאות הנפרדת היא חוויה של טוב ורע, סיבה תוצאה,ובראשית לכל, ידיעת היש והאין, אחרת לא הייתה כל חוויה או משמעות כלשהי בעולם.
ונאמר שאכן גם הכל סיבתי בפני עצמו, כל דבר כל שנייה הוא חדש לחלוטין, כל רגע מחדש הוא נוצר מחדש, וזה לא משנה אם זה עשייה כלשהי, מחשבה מסוימת, המשך מחשבה, רגש, תחושה, או קיום של עצם חומרי כלשהו וכולי, הכל כאן ממש עכשיו קורה מחדש, על כן, גם בהיבט הזה את / ה אינך העושה ואת / ה לא יכול לבחור את הרגע הבא, כי אין רגע הבא חוץ מזה שאת / ה חווה ברגע הזה, שיש רגע הבא, אבל זה לא באמת בהכרח קיים חוץ מתחושה של המשכיות, שהתחושה היא גם ביטוי של המציאות, בדיוק כמו כל דבר אחר שקיים ולא משנה מה, אם בחומר או בפנימיות.

ומי שיתבונן בכל זה, יבין שלא הוא כנפרד העושה, או הבוחר, ושמעבר ל"אני" המצומצם, יש "דבר" רחב וגדול הרבה יותר,אינסופי וסופי בו זמנית.
 ולמרות שיהיה זה לחטוא/להחטיא ל"דבר" שאין להגדירו כלל, אבל בשכל הפשוט, כל אחד כפי שיכלו, מי שיתבונן וינסה להבין, יבין שמצד אחד אין לו כל בחירה על כלום, ומהיבט נוסף של ה"דבר" שאין להגדירו שקיים תמיד ו"את /ה"  זה בכלל  "הוא"  כשלם ממש, אז מהיבט זה אין כל שאלה, וניתן לומר אם כך שהכל, אבל ממש הכל כולל הכל שקיים אפילו כאופציה במציאות, הוא אך ורק הבחירה שלך. כשמבינים את זה, חווים את זה, והכל בחיים נראה ונחווה כפשוט יותר , אחר, חדש ויפה , תיהנו..

מאת: אריאלה פרינץ

תובנות על אמת שקר טוב ורע

השאיפה היא להבין שכל דבר הוא טוב באותה המידה.

- מבחינת האדם אם הוא רוצה להיות מאושר באמת ולהרגיש טוב כל הזמן, עליו לקבל באותה המידה את כל הדברים שקורים לו בפרט ובכלל וזה לא אומר שצריך להרגיש שמחה כל הזמן או עצבות דווקא, אלא שסיטואציה מסוימת שקוראת ומשמחת אותי, לחשוב שגם אם ההפך שלה היה קורה, לקבל את זה באותו האופן, לא לעשות הבדלה אם זה יקרה לי זה טוב ואם זה לא קורה, זה לא טוב, ולהיות במקום של השתוות. המטרה היא להגיע למקום של השתוות וראיית המצבים השונים כלא נבדלים ולהבין שמה שקורה פשוט קורה כי כך אמור להיות.

ברצוני לענות כאן על 2 שאלות שנשאלתי:

1."האם אין אחיזה שקרית, כי מה שיש זה מה שיש, כאילו אין טוב ואין רע? "

תשובה:

- כן יש שקרים, וזאת למרות שהשקר גם הוא נובע מנקודת המוצא של האמת.

- יש טוב ויש רע ויש מקום המאחד את הטוב ואת הרע ו"שם" אין הבדל בין הטוב לרע.

המטרה היא להגיע לחוות כל הזמן את המציאות מהפרספקטיבה של האחדות הגבוהה שאינה מבדילה ביניהם, ולמרות שבאחדות הטוב והרע הם אחד, אף על פי על כן גם יש הבדל ביניהם, וגם בו בזמן אין טוב או רע, לא קיים בכלל דבר שכזה, ואף על פי כן בו זמנית בשכל המוגבל של האדם בהבנה המצומצמת, בקיום של הנפרדות, יש טוב ויש רע ממש, וכן צריך להבדיל ביניהם, ובו בזמן לדעת ידיעה ברורה שהם אחד ואין שום הבדל ביניהם. מהפרספקטיבה הרחבה יותר, יש הבדל או אין הבדל זה אותו הדבר.

- ואכן מה שיש זה מה שיש וזה הטוב לכשעצמו.

2. -"אז איך אדם יודע מהי אחיזה שקרית, מה משרת אותו ומה לא, ומה האמת? "

תשובה:

- בכדי לדעת מה משרת את האדם, או כל תהייה אחרת, על האדם לעשות עבודת התבוננות ללא פשרות, מה הסיבה שאני רוצה דבר מסוים זה ולא אחר, ומה הסיבה לסיבה? ואולי אין בכלל סיבה, ואם הסיבה היא הרצון לעשייה זו או אחרת, מהיכן הרצון הזה נובע? מהו בכלל הרצון הזה, האם באמת אני זה שרוצה, או אולי יש איזה כוח שרוצה ומחליט עבורי?

- לחקור ולשאול עד שמגיעים לאן שאמורים להגיע, לטוב המוחלט שכולל הכל באחדותו ואז יהיה ברור כשמש לאדם מה משרת אותו ומה לא.

- לגבי האמת, בנושאים ענייניים שעולים כאן ועכשיו או בחיי היום יום, לדעת את האמת זה לשאול את עצמך למה אני עושה דבר זה או אחר ולשאול את עצמך האם אני לא משקרת לעצמי בתשובה, כאן להיות אמיתי עד כמה שניתן ואפשרי עבורך כאמת שחווים ומבינים כרגע, לא אמת של אף אחד אחר או דעה שאומרת שכך צריך להיות או להיעשות, רק האדם בעצמו אמור להגיע לתשובה האמיתית מעצמו, מפנימיותו, אבל לרצות רק את האמת, לא מה שנוח להבין כאמת.

ונכון לרגע הנתון לפעול בדיוק כפי שמרגיש הכי נכון, או מה שמובן כנכון לפי נקודת האמת שלך עכשיו.

להיות בהתבוננות פנימית כל הזמן, עד שמגיעים. ! זו עבודת התפתחות.

- כל עוד יש ספק לגבי האמת שהאדם יודע או מבין, כל עוד יש שאלה האם יש אמת גדולה יותר, או דרך נכונה יותר להגיע לאמת, אז זה סימן שלא נמצאים באמת, כל עוד יש שאלה לגבי ידיעת האמת אז לא באמת יודעים.