ארכיון התג: חשיבה חיובית

הבנת המהות בפשטות – האם זה באמת כל כך פשוט?

מאת: אריאלה פרינץ

מי שיתבונן בעמקות ובפשטות על המציאות, יבין גם שזו ההשתקפות של המהות והביטוי שלה עצמה.

רבים הם האנשים המחפשים את המהות, מבקשים לדעת מה מסתתר מאחורי הקלעים, מה ישנו שם כדבר נשגב ולא מושג, שאם אותו ישיגו ויגלו, חייהם ישתנו לטובה, יהיו מאושרים יותר ושמחים יותר. וישנן דרכים אינספור, רעיונות, כיתות וכתות המבקשים לתת מענה לבני האדם המרגישים שאיבדו את הדרך, שהם אינם על מקומם ובסך הכל רוצים להרגיש שלווים ומאושרים ובטוחים יותר, אך רוב רובם של האנשים, גם אם מוצאים רגעי שקט ושלווה, או הנאה, שמחה וכן אף תובנה גבוהה

עדיין מבינים שלא מצאו את אשר ביקשו וחיפשו.

והאם באמת אפשר בכזו קלות להבין או לדעת את המהות שנדמה שבה יש רק אושר עילאי ושמחה ושלווה אינסופיים?

התשובה היא שאכן אפשרי הוא הדבר להכיר ולדעת את המהות, אם ע"י עבודה קשה של התבוננות וחקירה, ואם ע"י אמונה חזקה ופשוטה שמביאה לידיעה עצמה.

ואז מה מגלים? מגלים שהשורש שהוא בעצם המהות, הוא בפשטותו ובעוצמתו ובכל הגוונים שבו השורש הוא המציאות בדיוק כפי מה שהיא.

השורש שהוא האחדות = המהות בסה"כ מבטא את עצמו דרך המציאות עצמה, דרך כל מה שקיים בעולם, מדבר – חי – צומח – דומם, וכן עם התבוננות מעמיקה ושאלת שאלות, ולכל דבר נשאל מהי הסיבה, נגיע להבנה שוב ושוב אחת ויחידה, שבכל דבר הקיים יש ביטוי והשתקפות של המציאות, ויכול להיות שבהבנה הזו יהיה קצת או יותר בלבול, כיוון שהמציאות עצמה מפורשת בדרכים שונות ולא רק כשלווה ואהבה וכד'

במציאות שהיא הביטוי האמיתי של המהות הגבוה, ישנו גם הטוב וגם הרע, וגם אם נרצה לשים דגש רק על הטוב, ולראות את חצי הכוס המלאה, זה לא באמת יעלים את הרע, זה יהיה יותר שקר עצמי והכחשה לאמת שקיימת בפשטותה, ומי שיבין את מהותה של האמת, לא יהיה לו צורך יותר לשקר לעצמו או לאחרים, והחיפוש של דרך כזו או אחרת לא יהיה בה עוד צורך, כיוון שכעת יש גילוי חדש, יש ידיעה.

ישנה ידיעה שהאחדות = השורש = המהות, היא באמת רק טובה ולמרות שהיא אחת, כאן במציאות שלנו היא מבטאת עצמה באינספור דרכים שונות ומגוונות, ולמרות שאחת היא ובאחדות אין נפרדות והכל שלם ומושלם כפי מה שהוא

עדיין בו בזמן היא מכילה בתוכה את ההפכים, את הטוב והרע, את המודע והתת מודע ואת כל הזוויות והדרכים השונות

אם כן מסתמן מכך שאין דרך אחת נכונה יותר משכנתה, כיוון שכל הדרכים נובעות מאותה הנקודה עצמה, מאותה המהות האחת והיחידה.

ומי שיהיה חכם ויחזיק בזו ההבנה והידיעה, או האמונה, יזכה להיות מאושר באמת כיוון שיבין שאין כל נפרדות והכל הוא אחד הרוצה לבטא את עצמו דרך כל דבר ודבר ודרך כל אדם, גם אם זה ביטוי שאנו מפרשים כרע, כיוון שעכשיו יש הבנה שהטוב והרע וכן כל השאר הן אותה המטבע בדיוק

ממקום זה נוכל להבין שהכל אמור להיות בדיוק כפי מה שהוא ואז ישנה קבלה של המציאות כפי מה שהיא בחיים של כל אחד

כמו כן ממקום זה של הבנה, יש את הבחירה לראות את הדברים כטובים או רעים, וכן יש לזכור שגם אפשרות הבחירה והחשיבה אם זה טוב או לא טוב, נובעת ומתאפשרת מהמהות.

אם כך, מה שנותר לנו זה להמשיך במשחק, כל עוד אנו כאן במציאות, תוך כדי התבוננות בכל נושא ודבר שעובר עלינו, זהו הלימוד המעמיק והפשוט ביותר, שייתן לנו את התשובה האמיתית למהות.

מהו הרע? ולמה בכלל אומרים שגם הוא לטובה?

מאת: אריאלה פרינץ

וכפי שנאמר: הכל לטובה, ואמר מי שאמר שכל הקללות יתהפכו לברכה, סוף טוב הכל טוב, והסתכל בחצי הכוס המלאה ולא בחצי הריקה, ועוד ועוד משפטים ורמזים המנתבים אותנו לבחור ולהסתכל רק על הדברים הטובים.

ונשאלת השאלה, מי בכלל קבע מה הוא הטוב ומה הוא הרע? האם נוכל לדעת את קיומו של הטוב ללא ידיעת הרע? ואולי לא נכון לחשוב או להאמין שהכל לטובה, כיצד נדע?

נכון להיום, רוב רובם של האנשים מן הסתם רוצים להרגיש טוב, ומחפשים דרכים שונות כיצד להיות במקום בו אני ארגיש טוב, ואם לא מושלם, אז לפחות טוב יותר. ובהרבה מקומות מלמדים לשים דגש על הטוב, על מה שכן יש לי בחיים ולא על מה שחסר לי ואין לי והייתי רוצה שיהיה, ישנה את האוטוסוגסטיה, המרוץ אחר החשיבה החיובית ולהיות אופטימי וחיובי, דמיון מודרך ועוד.

כל אלו טובים ונכונים בסיטואציות מאד מסוימות ובזמן התמודדות של האדם עם מצבים שונים שכרגע, זה מה שיכול להועיל לו.

והיה והאדם נמצא כרגע במקום נינוח יחסית ולא בשעת משבר, ועושה עבודת התבוננות ומחפש באמת להרגיש טוב ולדעת את הטוב ולא רק ככיסוי זמני, עליו להמשיך להתבונן, לשאול ולחקור, מהו הרע. מהיכן הוא באמת נובע? האם יש בו תועלת? ואם יגיע להבנה, אז גם בשעת משבר יהיה על מקומו ואז המשבר, לא יחשב למצב קריטי כמו שהיה יכול להיות אם אין את ההבנה.

התועלת של הרע בעצם גורמת לנו להמשיך ולא לוותר למצא את הטוב ולחוות אותו כאמיתי, כיוון שהיה והיתה הבנה שהכל באמת טוב בדיוק כפי מה שהוא, אז לא היתה בכלל שאלה או נסיון להבין את הטוב.

נשים לב גם לעובדה שלפעמים סיטואציה מסוימת בעיני אחד יכולה להחשב מאד טובה ובעיני מישהו אחר נחשבת לרעה, לדוגמא: אם מישהו גונב דבר מה, ומבחינתו הוא זקוק ביותר לאותו הדבר (זה יכול להיות אוכל או משהו אחר), ונגיד ואין לו כרגע את האפשרות לרכוש, לקנות או לקבל, כמובן שהוא לא יחשוב אם מעשה הגניבה טוב או רע באותו הרגע בכל אופן, ומישהו אחר שאינו יודע מה עובר על אותו הגנב יכול להיות שישפוט אותו בחומרה שעשה מעשה רע. או ילד שרץ לכביש ואימו צועקת עליו כיוון ששומרת שלא ידרס, מבחינת הילד הוא חווה זאת כדבר רע שצעקו עליו וכביכול כעסו עליו, וכן עוד דוגמאות רבות.

וכן עוד דבר להתבונן בו הוא המשפט הידוע "שהכל לטובה" ובד"כ הכוונה היא שלמרות שעכשיו "רע" זה יגרום בעתיד לאותו הדבר / אותה הסיטואציה להתהפך לטובה, ובאמת למי שמבין את שורש הרע, יודע שלא נכון לחשוב ש"הדבר" יתהפך לטובה, כיוון שהכל טוב כפי שהוא כרגע ממש, עלינו להיות בקבלה שלמה של כל מה שקורה, לדעת לקבל מתוך הקשבה פנימית גם את ה"רע", כיוון שכך הוא באמת ולא בגלל שאנו משכנעים את עצמנו או רוצים להאמין שכך. גם להרגיש רע, או להיות במרה שחורה או בעצבות, מי שבמודעות פנימית עמוקה ואמיתית, גם את אלו יחווה בו זמנית כדבר טוב, או שלפחות ידע בשכלו שהם באמת טובים.

וזאת מדוע? כיוון שמי שמתבונן וחוקר כל דבר וסיבה ומנסה למצא את האמת, יבין כי הכל בעצם התחיל מאותה נקודה אחת ויחידה בה הכל קיים כאחדות אחת, בה אין טוב או רע או כל הפרדה בין דבר זה או אחר כפי שאנו מגדירים בשכל שלנו, ויחד עם זאת יש באותה האחדות את הכל כולל הכל כולל הטוב והרע, אך במקום בו הכל אחד, הכל מונח / נמצא, בהרמוניה שלמה, ללא שפיטה.

ישנם הסברים נוספים ל"רע" אותם נפרט בפעם אחרת, וכעת נסכם שכן ישנה האפשרות להרגיש טוב ובאמת טוב וזאת מתוך התבוננות פנימה, והבנה אמיתית ועמוקה של נקודת המוצא.

גם לחיפוש יש סוף!! ואפילו סוף טוב: התבוננות, הבנה, חוויה

מאת: אריאלה פרינץ

תהליכים רבים עוברים על מחפשי הדרך, מחפשי האמת, המחפשים את עצמם והמחפשים את האלוהים.

ומי שיתבונן פנימה בהתמדה וברצון כנה למצוא, או להגיע, יבין שאין כלל מה לחפש

ואין מה למצוא, כי הכל כבר קיים בתוך כל דבר, ובתוך כל אדם באופן מוחלט ושלם

הידע קיים, והיה קיים תמיד לכל אחת / ד.

כל מה שנותר, זה להבין בשכל הפשוט, המוגבל את מה שאיננו מוגבל

ועצם העובדה שהשכל המוגבל הינו מתקיים מאותו המקור של הלא מוגבל

היא ההוכחה שיש את האפשרות להגיע לידי הבנת הלא מוגבל, בכלי מוגבל.

אכן, לאחר שישנה ההבנה, מתהפכים השכלים ומתקבלת חוויה המאפשרת את ההכלה והקבלה של המציאות, של הבריאה וכל מה שמתנהל ומתנהג בתוכה כפי מה שהוא בדיוק.

התהליך ההתפתחותי, תהליך הגילוי נעשה באופן שווה אצל כל בני האדם

רק שכל אחת / ד יחווה זאת, או יבין זאת בזמן ובמקום הנכון

המטרה של ההתבוננות ושל התהליך היא לחזור לידיעת השלם, חיבור למקור

אליו ממילא אנו מחוברים, רק כי נדמה לו לאדם שהלך לאיבוד ושישנו צורך בחיפושים כלשהם.

האדם הבוגר, שאינו מודע עדיין, כמו ילד קטן, בטוח שהוא זה ששולט בהכל

ושהוא כל יכול, הילד לדוגמא חושב שהוא יכול לעוף, או שיש לו כוחות לעשיית דברים שונים

שאין הוא באמת מסוגל לעשות – (מפרספקטיבה מסוימת אכן כל אחד הוא כל יכול, אך לא כאן המקום).

כך גם האדם הבוגר חושב שהוא זה שעושה, הוא העושה, עד שהוא מגיע להבנה

שהדברים נעשים דרכו, ושלא לגמרי יש לו את השליטה על הנעשה.

לאחר שישנה ההבנה הראשונית של לא אני העושה, ישנה התקדמות למקום של "אם אני לא העושה, לפחות אחליט מה להרגיש לגבי הנעשה", ואז יש ניסיון לשלוט ברגש, לכוון את הרגש להרגיש כך או אחרת, וישנן שיטות ודרכים למכביר, איך לשלוט, או לנהל את הרגשות

ומי שיתמיד בכך ויתבונן פנימה בכנות, יראה שאין כל הצלחה בניווט, או ניסיון שליטה על הרגש

אלא לזמן או לתקופה קצרה או ממושכת יותר, אך לא באופן קבוע

כי מצד האמת, קודם כל בכלל אין במה לשלוט, וגם אם כן, לא האדם כתודעה נפרדת

כ"אני" הוא השולט.

ולאחר ההבנה של האדם המתבונן והמחפש לדעת ולהכיר את עצמו, כי אפילו שליטה על רגשותיו אין לו כביכול, ושאני אומרת כביכול, זה בגלל שבסופו של דבר, בקצה ההבנה השכלית, יש שליטה, או אין שליטה, הם ממש באחדות, כאחד, כך שזה מאבד את המשמעות של "אני שולט"!!

וכך הלאה, לאחר ההתפכחות הנוספת, האדם לוקח על עצמו לכל הפחות

להחליט לבחור ולברור את אופן המחשבות שלו, מה אני רוצה ובוחר לחשוב

על מה שאני "עושה", או "מרגיש", כמו לדוגמא: "אני בוחר להחזיק במחשבתי שהכל טוב, ויהי מה"

כיוון שאם האדם יכול לבחור את המחשבות שלו, וממילא רוצה להרגיש טוב, אז במקום שיעשה את ההפרדות במחשבה שזה טוב וזה רע, ובגלל שזה טוב הוא רוצה את זה, ואת הדבר האחר הוא לא רוצה כי הוא דבר "רע", אז למה לא לשנות פשוט באופן מודע שכל מה שקורה, הוא טוב.

והמחשבה הזו, של "אני בוחר את מחשבותי", עם ההתבוננות פנימה, מביאה בכלל את האדם לשאול את עצמו, האם אני בכלל "בוחר", או שולט ברצון שלי לחשוב כך או אחרת?

והיה והאדם מגיע למסקנה שהוא גם לא בוחר בכלל מה לחשוב, או להרגיש או לעשות

והכל נעשה דרכו, ומכך משתמע שאין לו בכלל קיום מצד עצמו, אלא איזשהו "כח" מקיים אותו

כאן נוצר בלבול, ואיבוד הזהות העצמית, מה שנקרא, איבוד האגו.

ב"מקום" בו יש אובדן הזהות העצמית, ישנו החיבור אל התודעה האחת, בה כל הדברים מחוברים כאחד, ה"מקום" בו הזמן והמקום מתהווים, וממקום זה יש את אינספור הצורות השונות

המתגלות כתמונה אחת שלמה, ובו בזמן, כדברים נפרדים שרק נראים כשונים זה מזה

אך במהותם הם זהים לחלוטין, כביכול זה "נובע" מאותו המקור, מאותו החומר, אך בהעמקה עוד פנימה, ישנה ההבנה כי שום דבר אינו נובע משום מקום, כי הכל קיים תמיד.

בהבנת ובחוויית האדם את התפישה הזו, ישנה אמירה של "אני" ככלל, ולא כנפרד

ה"אני" הוא הגוף שלי, או השם שלי וכל מה שתלוי ומשתמע מכך, כבר לא באמת יש לו חשיבות

החשיבות והמשמעות עוברת כעת ל"אני המציאות" באחדותה.

יש לחדד את ההבנה, כי הידיעה של האחד, היא מהפרספקטיבה ה"גבוהה" יותר, עדיין בנפרדות מהמקור ממנו היא מתהווה

ויש את ההבנה, כי הכל כולל הכל: החומר, הרעיונות, הרגשות, הרצונות, הבחירות, המחשבות

הכל מתהווה ממקור יחיד, מאותו השורש, רק שבתחושה של האדם, יש הבדל בין חי לדומם לדוגמא, או בין עשייה, לרצון, או מחשבה – בחירה וכן הלאה.

בידיעת האחדות, עדיין כ"עצמי שלם" "אני אחד עם הכל", עדיין ישנה חוויית הנפרדות, עדיין יש ידיעת המציאות כולה, והאין מציאות שהיא ההפך מהמציאות, או הנפרדות בין המציאות של ה"מקום" בו מתחברים המקום והזמן, למה ש"מעל" המקום והזמן, מה שנקרא "אין" מול "יש"

אך זו כבר החוויה, כי באין אין את ההגדרות, או השינויים.

ונחזור לחוויית "אני כמציאות שלמה" ולא כנפרד, גם שם יש את השאלות, רק באופן שונה

למה אני רוצה את מה שאני רוצה כמציאות שמתבטאת כפי מה שהיא? וכו'!

ומכאן יש שלב נוסף אליו כל אדם יגיע, ישנה העלמות מוחלטת, מה שנקרא "אין"

ובחזרה מהאין, שם אין כל ידיעה או חווייה, אלא משחוזר האדם לנפרדות, ישנו הזיכרון של ה"אין"

יחד עם ידיעת האחדות והנפרדות בו זמנית ממש כאחד, מכאן שסיים האדם את החיפוש

ואין יותר כל שאלה, ואין הבדל או משמעות למי העושה, הרוצה, המרגיש או הבוחר וכו'

כי הכל כולל הכל, היש, והאין, באחדות שלמה.

יש גם את החוויה של האדם כנפרד, כרוצה כעושה, בו בזמן שיש את חווית האחדות של כל הצורות

וידיעת ה"אין כלום" ממנו מתהווה בכל רגע, כל שישנו.

תובנות על אמת שקר טוב ורע

מאת: אריאלה פרינץ

תובנות על אמת שקר טוב ורע

השאיפה היא להבין שכל דבר הוא טוב באותה המידה.

- מבחינת האדם אם הוא רוצה להיות מאושר באמת ולהרגיש טוב כל הזמן, עליו לקבל באותה המידה את כל הדברים שקורים לו בפרט ובכלל וזה לא אומר שצריך להרגיש שמחה כל הזמן או עצבות דווקא, אלא שסיטואציה מסוימת שקוראת ומשמחת אותי, לחשוב שגם אם ההפך שלה היה קורה, לקבל את זה באותו האופן, לא לעשות הבדלה אם זה יקרה לי זה טוב ואם זה לא קורה, זה לא טוב, ולהיות במקום של השתוות. המטרה היא להגיע למקום של השתוות וראיית המצבים השונים כלא נבדלים ולהבין שמה שקורה פשוט קורה כי כך אמור להיות.

ברצוני לענות כאן על 2 שאלות שנשאלתי:

1."האם אין אחיזה שקרית, כי מה שיש זה מה שיש, כאילו אין טוב ואין רע? "

תשובה:

- כן יש שקרים, וזאת למרות שהשקר גם הוא נובע מנקודת המוצא של האמת.

- יש טוב ויש רע ויש מקום המאחד את הטוב ואת הרע ו"שם" אין הבדל בין הטוב לרע.

המטרה היא להגיע לחוות כל הזמן את המציאות מהפרספקטיבה של האחדות הגבוהה שאינה מבדילה ביניהם, ולמרות שבאחדות הטוב והרע הם אחד, אף על פי על כן גם יש הבדל ביניהם, וגם בו בזמן אין טוב או רע, לא קיים בכלל דבר שכזה, ואף על פי כן בו זמנית בשכל המוגבל של האדם בהבנה המצומצמת, בקיום של הנפרדות, יש טוב ויש רע ממש, וכן צריך להבדיל ביניהם, ובו בזמן לדעת ידיעה ברורה שהם אחד ואין שום הבדל ביניהם. מהפרספקטיבה הרחבה יותר, יש הבדל או אין הבדל זה אותו הדבר.

- ואכן מה שיש זה מה שיש וזה הטוב לכשעצמו.

2. -"אז איך אדם יודע מהי אחיזה שקרית, מה משרת אותו ומה לא, ומה האמת? "

תשובה:

- בכדי לדעת מה משרת את האדם, או כל תהייה אחרת, על האדם לעשות עבודת התבוננות ללא פשרות, מה הסיבה שאני רוצה דבר מסוים זה ולא אחר, ומה הסיבה לסיבה? ואולי אין בכלל סיבה, ואם הסיבה היא הרצון לעשייה זו או אחרת, מהיכן הרצון הזה נובע? מהו בכלל הרצון הזה, האם באמת אני זה שרוצה, או אולי יש איזה כוח שרוצה ומחליט עבורי?

- לחקור ולשאול עד שמגיעים לאן שאמורים להגיע, לטוב המוחלט שכולל הכל באחדותו ואז יהיה ברור כשמש לאדם מה משרת אותו ומה לא.

- לגבי האמת, בנושאים ענייניים שעולים כאן ועכשיו או בחיי היום יום, לדעת את האמת זה לשאול את עצמך למה אני עושה דבר זה או אחר ולשאול את עצמך האם אני לא משקרת לעצמי בתשובה, כאן להיות אמיתי עד כמה שניתן ואפשרי עבורך כאמת שחווים ומבינים כרגע, לא אמת של אף אחד אחר או דעה שאומרת שכך צריך להיות או להיעשות, רק האדם בעצמו אמור להגיע לתשובה האמיתית מעצמו, מפנימיותו, אבל לרצות רק את האמת, לא מה שנוח להבין כאמת.

ונכון לרגע הנתון לפעול בדיוק כפי שמרגיש הכי נכון, או מה שמובן כנכון לפי נקודת האמת שלך עכשיו.

להיות בהתבוננות פנימית כל הזמן, עד שמגיעים. ! זו עבודת התפתחות.

- כל עוד יש ספק לגבי האמת שהאדם יודע או מבין, כל עוד יש שאלה האם יש אמת גדולה יותר, או דרך נכונה יותר להגיע לאמת, אז זה סימן שלא נמצאים באמת, כל עוד יש שאלה לגבי ידיעת האמת אז לא באמת יודעים.

הרצון לאושר הנכסף… היה ותוותרו, מובטח לכם שאותו תקבלו:

מאת: אריאלה פרינץ

הרצון לאושר הנכסף… היה ותוותרו, מובטח לכם שאותו תקבלו:

מהו הרצון הראשוני והעיקרי של בני האדם? אם תשאלו אותם וגם אותי, התשובה מספר אחת שנקבל תהיה להיות מאושרים.

כמובן שרצונות רבים נוספים ישנם בראש הרשימה, להיות בריאים, להיות שמחים, להתפרנס בכבוד, להקים משפחה להיות שלווים, בטוחים אוהבים ואהובים, לרכוש ידע, ליהנות מהחיים, ועוד אינספור רצונות שונים שנדמה שיגרמו לו לאדם להיות מאושר.

בשורה תחתונה האושר שיכול לכלול את כל הנ"ל בתוכו, או רק דבר נכסף אחד, כל אדם כפי רצונו, הוא לרוב המטרה הראשונה.

בנושא הזה, הרצון להיות מאושר, נכתבו כל כך הרבה ספרים, מאמרים, נעשו מחקרים, תכניות שונות מהיבטים שונים בניסיון להבין מהו האושר הנכסף, או כיצד להשיג אושר בחיים, ניתנו ועדיין ניתנים טיפים שונים, טכניקות שונות אם של מדיטציות, חשיבה חיובית המנתבת לראות ולהתמקד בטוב שבחיים, את חצי הכוס המלאה, סדנאות מעניינות, לימודים ורעיונות חדשים לבקרים, איך להפוך את חיי האדם ליותר מאושרים.

ישנה גם הגישה הטוענת שאין באמת שום דבר רע, כיוון שהרע הוא סה"כ לימוד, והיה ונהיה עם הרע, ולא נלחם בו, נהיה בקבלה של המצב הרע, התחושה הרעה, ככל שנדע להיות בקבלה שלו מהר יותר הוא יחלוף ויתהפך לטוב, יהיה תיקון או ריפוי שלו ואז תישאר תחושה נינוחה, טובה.

כמו כן מוכרת וידועה האמונה כי הכל מתהפך לטובה, כרגע רע, אך אם נבין מה השיעור של הרע, או אם נמתין בסובלנות, אנו נבין ונדע מה היה טוב בלחוות את אותו הרע, והנה תמיד יש הוכחה שגם זאת הייתה לטובה!

ונשאלת השאלה, מהו אושר אמיתי? האם יש דבר כזה אושר אמיתי? טוב אמיתי? האם כל ההישגים החיצוניים באמת יביאו לבני האדם חיים מאושרים, או האם חיים צנועים ופשוטים יאפשרו לו לאדם להיות מאושר, לחיות בצניעות ובענווה, ללא הרבה רכוש, כיוון שכפי שנאמר במשנה אבות: מרבה נכסים מרבה דאגה.

התשובה שאתן כאן היא מהתבוננות של שנים, משיחות רבות עם לקוחות, חברים ואנשים שונים, והתשובה והמסקנה אליה הגיעו רוב האנשים, שאין חיה כזאת חיים מאושרים, אדם עם נכסים, או אדם ללא נכסים, לא באמת חי חיים מאושרים. ישנם רבים שאת עצמם משקרים כי חיים באושר.

אך מי שיתבונן באמת, יודע כי האושר החיצוני מזויף ואינו אמיתי, ולהיות בקבלה של כל מה שקורה לאדם בחייו, גם כן דבר זה לא יאמר עליו שהוא האושר הנכסף, ובני האדם מיואשים ומותשים מלחפש את האושר שאותו לא מוצאים בשום מקום באמת, וכמצב קבוע אותו לא חווים. מן הסתם לכל אדם רגעים בודדים שנחשבים למאושרים, ורבים הנשענים על זיכרונות מרגעי האושר הללו, אך את הכאן ועכשיו הטוב באמת, שיכול כן להיות אושר אמיתי תמידי רוב בני האדם לא חווים.

ומה יכול כבר להיות אושר מתמשך תמידי? וכיצד נשיג אושר שכזה?

אתן כאן תשובה, שהיא זווית ראיה קצת שונה, נקודה לחשיבה מעמיקה, על ידי התבוננות והבנה פנימית אמיתית קודם כל של האדם בינו לבינו, למה הוא לא מאושר? מה מונע ממנו להיות באמת מאושר? מדוע כל דבר שהוא ישיג לא יספק אותו? ואז ממילא האדם ימשיך לחפש דבר נוסף חדש / אחר שיגרום לו לסיפוק ולאושר. והנה האדם אומר לעצמו רק עוד דבר אחד שיתגשם עבורי, וזהו, יותר לא אחפש ולא אבקש, אז באמת אהיה מאושר, והנה האדם קיבל את המיוחל ושוב ושוב וחוזר חלילה, זה פשוט לא זה, יתכן שהאדם יגיד כי האושר הרגעי כל פעם מספק אותו, או כי הדרך להשיג את שהשיג גרם לו אושר וכדומה.

ושוב, היה והאדם רוצה אושר אמיתי תמידי מהותי, להשתחרר מהכבלים של אושר תלותי במצב, בחפץ, או כל אדם או סיטואציה שתהיה מרוממת ככל שתהיה, אושר כזה אפשרי אך ורק אם האדם יבין שהוא אמור לוותר על הרצון העצמי להיות מאושר.

וויתור על הרצון להיות מישהו מיוחד או משהו, וויתור על רצון לרכוש עוד ועוד ללא הכרה וללא מטרה, וויתור על הישגים חיצוניים כאלו ואחרים מיתוך מניעים אגואיסטיים ועליו על האדם להיות כנה עם עצמו עד הסוף שאינו רוצה עוד לעצמו, כי אחרת ייפול שוב לייאוש גדול יותר ויותר, עד שיגיע להבנה ברורה כי את האושר לא ניתן להשיג בדרך זו או אחרת, האושר לא ניתן להשגה, האושר הוא הבנה אמיתית פשוטה ויחד עם זאת עמוקה של האחדות, של האין נפרדות, הבנה שישנה תפישת חיים, תפישת מציאות שונה בה כן קיים טוב וגם קיים רע ואף על פי כן אין שום הבדל ביניהם, הם בו בזמן אחד שאינו עושה הבדלה, כך שגם אין טוב או רע.

אכן תפישה שונה אך אמיתית ואפשרית, ומי שיתבונן עד לשורשו של העניין, יגיע לזו התפישה, ואז ממילא לא יהיה לו יותר שום רצון עצמי, זהו האושר האמיתי.

שקר עצמי – למה אנשים משקרים את עצמם?

שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הסיבה שבגללה אנשים משקרים את עצמם

כל אחד לפחות משקר את עצמו לפחות בדבר אחד.

ומה אנשים משקרים בעיקר, זה לגבי הרגש שלהם.

והרגש המפחיד ביותר, הוא להרגיש רע

ואנשים לא מפחדים מהמוות, אלא מכך שירגישו רע אם ימותו, ולא מהמחלה עצמה, אלא מההרגשה הרעה, וכל הפחדים של האדם מתנקזים לפחד אחד גדול, והוא להרגיש רע.

הרע הוא הפחד הבסיסי ביותר של האדם.

ואנשים משקרים, כי הם מפחדים.

בני האדם, מפחדים להודות שהם מרגישים רע. וכל דבר ודבר בעולם

כל דבר יש בו חסרון, וכל מה שיהיה לאדם, תמיד הוא ירגיש חסרון

הוא תמיד ירצה להרגיש יותר טוב.

מה שהוא לא יעשה, הוא ירצה טוב יותר, זה כמו שאומרים לאדם למלא דלי של מים

והוא ממלא, אבל בדלי יש חור, ואז שוב ושוב, ממלא ושוב ממלא, אבל בדלי יש חור, זה מעגל אינסופי.

ואנשים פוחדים להגיד את האמת שיש בהם חסרונות, ושהם בדיכאון תמידי

כי אם האדם יודה כמה הוא מרגיש רע, הוא יכול להגיע למצב שהוא לא יבין בכלל למה הוא חי.

ולא משנה כל החשיבה החיובית, כל הפסיכולוגים, וכל השיטות בעולם

מה שלא תעשה, אתה תמיד תרצה להרגיש יותר טוב.

ואנשים משקרים בנושא זה, כי הם פוחדים להשתגע, הם מעדיפים לשקר שטוב להם.

ואם מישהו רוצה באמת להגיע להרגשה טובה, עליו להיות אמיתי, להגיד את האמת תמיד לעצמו

ואם מישהו לא רוצה את האמת, שישקר עד הסוף, כי לא אכפת לו מה הוא מרגיש

ואם לא אכפת לך, תמיד תגיד שהכוס מלאה, גם אם היא חצי ריקה, ואם אתה רוצה את האמת

תהיה אמיתי, כי החוויה שהכל שלם, כל הכוס מלאה, או כל הכוס ריקה, אז יש שלמות

אבל חצי כוס מלאה וחצי ריקה, האדם יסבול.

ומי שרוצה את האמת, שלא ישקר שטוב לו, ומי שיגיע לאמת, לשורש

ולא משנה אם טוב או רע, להגיד את האמת, בסוף מי שלא יפחד לשאול את האמת

אם יש הבדל בין כוס מלאה לריקה, הוא יראה שגם חצי הכוס המלאה טובה

וגם חצי הריקה טובה, ואז תהיה באחדות.

אבל אל תזגזג, כי האמת היא ערך עליון, ואל תפחד להרגיש רע.

אבל אם אתה רוצה רק להרגיש טוב, ולא חשובה לך האמת, זה גם בסדר, אבל לך עם זה עד הסוף שאתה רוצה להרגיש טוב, אל תרצה באמצע פתאום את האמת, ואחר כך טוב

זה ימשיך לך את הסבל, לך עם צד אחד עד הסוף, עד שתגיע מכאן או מכאן לאמת.

ושיהיה לכולם המשך יום טוב, בשלמות מלאה.

שקר עצמי – למה אנשים משקרים את עצמם?

שקר ואמת – איך לזהות שקרים ולא לפחד מהם?

שקר ואמת, איך לזהות שקרים ולא לפחד מהם?

בהמשך לנושא של שקרים ושקרנים, האמת ומה ההבדל, נדבר הפעם על היבט נוסף.

השקר והשקרנים מדברים בשפה של תרתי משמע, אף לא אחד יגיד באופן חד משמעי את הדברים, אף לא אחד יגיד מפורשות את הדברים.

מי שיוצא ורואה את השמש, אין לו תרתי משמע, יתכן שיש כאן דברים פנימיים, אבל באופן הראשוני לדעת את הדברים הפשוטים, אין ערפול במה שאתה יודע.

והשקרים מחוברים גם לעניין האושר, כי אדם חושב שיעשה ככה או ככה, ויהיה מאושר עד הסוף, אבל זהו שקר, אולי אדם יגיד כן, אבל אני אהיה מאושר יותר, אבל עוד שבוע לא תהיה כבר מאושר מאותו הדבר ותרצה משהו נוסף.

ומי שיגיד לאדם שאם תעשה ככה וככה יהיה לך טוב, ואיך אפשר לדעת אם הדבר הזה הוא אמיתי או לא?

ועל האדם לשאול את עצמו שאם היה ויעשה את הדבר שנתנו לו או אמרו לו לעשות, האם לאחר שיעשה את הדבר הזה והזה, האם אז ארגיש טוב מוחלט?

ועל האדם לשאול את עצמו האם זה באמת ככה, וגם לי אין להאמין, כל מה שאני אומר זה כדי שתהיה לאדם אפשרות לבדוק.

זה לא שייך רק להאמין שהכל טוב, אולי הכל רע, תבדוק בעצמך.

ותלך עם האמת שלך עד הסוף, כי אתה אמור להבין את זה בעצמך ולחוות את זה בעצמך, ולהילחם על זה.

להיות אמיתי עד הסוף, ואם אתה לא בטוח תהיה גם כן אמיתי ותגיד אני בטוח, אתה לא רוצה את האמת, מצוין, אל תשקר ותגיד שאתה לא מעוניין בכלל באמת.

והדברים צריכים להיות ברורים בחיים שלך, כמו שברור לך שאתה קיים.

ואם לא ברור לך אם זה טוב וזה רע כמו שברור לך שאתה קיים, אל תגיד שאתה יודע מה טוב לך או מה רע לך.

וכשאדם משקר לעצמו הלב שלו לא יכול לשקר, כי אם אדם יגיד לעצמו שיכול להיות לו יותר טוב אז הוא עדיין לא הגיע.

וגם אם הוא פוחד שיהיה יותר רע אז עדיין לא נמצא במקום אמיתי, כי מי שנמצא באמת, בידיעה שלמה ובהבנה שלמה, לא יגיד או יעלה על דעתו לחשוב בכלל שיכול להיות יותר טוב או יותר רע.

ומי שעדיין שואל את עצמו האם ההפך הוא הנכון וחושב שההפך הא גם הנכון, אז גם כן לא הגיע לוודאות שלמה.

ואם אתה לא חושב שיש משהו יותר טוב שתהיה מאושר ממנו, אז אין צורך גם בהרצאה הזו.

אבל אדם לרוב כן חושב שיכול עדיין להיות משהו שיגרום לו ליותר אושר, כך שבכל מחיר הוא צריך להילחם על ידיעת הטוב המוחלט.

ושיהיה לכולם יום של טוב אמיתי שנובע מתוך ידיעה פנימית אמיתית.

ראה גם:

* אמת אובייקטיבית / אמת מוחלטת / אמת אבסולוטית – האם היא קיימת? איך להגיע אליה?.

* הסוד של האמת האובייקטיבית – מהו הסוד שאותו *לא* יודעים *כל* הפילוסופים / חכמי הרוח?.

* הרצאה על אמת תלויה / אמת מוחלטת – מהן? ואיך להגיע?.

* אמת מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת אבסולוטית – מהי? איך להגיע אליה?.

* האמת / אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 1.

* האמת / אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 2.

* אמת בלתי תלויה. כיצד לזהות אמת אובייקטיבית ובלתי תלויה?.

* אמת תלויה ואמת בלתי תלויה – מהן? איך להגיע לאמת אמיתית אובייקטיבית ובלתי תלויה?.

שקר ואמת – איך לזהות שקרים ולא לפחד מהם?

טוב אמיתי – מבין אך לא מרגיש – מה לעשות?

טוב אמיתי, מבין אך לא מרגיש, מה לעשות?

הפעם אשיב לשאלה לאדם שמבין שהכל טוב, הוא מבין בשכל שהכל טוב והכל לאחד, אבל לא חווה את זה, מה עושים? מה עושים ברמה הפרקטית?

ואילו היית מבין את זה באמת, היית מרגיש את זה באמת! ומה ניתן לעשות כדי להבין את זה?

כדי להבין שהכל טוב, תחזק בעצמך את האמיתות של הידיעה שלך, ואיך מאמתים?

על ידי עימות.

לשאול כל דבר, האם ההפך הוא הנכון.

יכול להיות שההפך הוא הנכון, ואסור גם להתכחש לקולות שאומרים שרע, כי מי שישקר, לא יגיע.

ואל לו לאדם לפחד לשאול את השאלה, האם אולי הכל בכלל רע? להעיז ולשאול הכל, כך תגיע.

לדוגמא, אפשר לשאול אם יש קיר, כן יש כאן קיר, ואם תשאל השאלה אולי אין כאן קיר, אולי זה דמיון? אבל האדם יכול לנסות ונתקל בקיר, כך שמבחינתו יש קיר.

כל זמן שאדם מסוגל להבדיל בין יש קיר או לבין אין קיר, הוא יודע עדיין להבדיל בין טוב לרע, הוא שפוי לחלוטין.

ואם אדם לא יודע להבדיל בין יש קיר או אין קיר, הוא משוגע, ומשוגע אינו יודע להבדיל בין טוב לבין רע, בין יש קיר ובין אין קיר.

וגם המצב הזה של שיגעון הוא טוב לחלוטין, כי אין הבדל בין הטוב לרע.

והמשוגע אינו יודע שהוא משוגע, וזה מצב מצוין.

אני לא חושב שאדם צריך להשתגע, אלא אדם יכול להגיע אל האמת.

ואם יש קיר אז להוכיח שיש קיר ואם אין קיר אז להוכיח שאין.

ונחזור לעניין של הטוב והרע, ומי שבאמת רוצה להרגיש טוב, לא צריך להרגיש רע.

ואני חושב שהכל טוב, אבל אולי באמת הכל רע, ועל האדם לבדוק זאת.

לדעת, אם נולדתי כדי לסבול, בסדר, אבל אני רוצה לדעת את זה.

ומי שרוצה לדעת את האמת באמת, אסור לו לפחד להרגיש רע, אבל אנשים מחפשים הרבה פעמים את האמת הם מחפשים את האמת, כיוון שזה ייתן להם להרגיש יותר טוב, ואז זה לא חיפוש האמת, זה חיפוש הטוב.

ומי שרוצה אמת, עליו להיות ביכולת שאלה של אולי באמת הכל רע, יתכן שטוב, אבל לא לפחד מההפך.

רע לך תגיד רע לי, טוב לך תגיד טוב לי, ולדייק במאה אחוז, ומן האמת הזו מגיעים לאחדות, ואז ניתן לעקור את השורש של הרע.

והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל.

ושיהיה לכולם, יום של טוב באמת!

ראה גם:

* הארה רוחנית – כיצד תדע עד כמה אתה קרוב להארה רוחנית ולידיעת הטוב האמיתי?.

* איזון – מה טוב ב*חוסר* איזון? ומהו איזון טוב באמת?.

* הסוד של הטוב והרע – מה גורם לאדם להרגיש רע? איך להרגיש טוב באמת?.

* טוב אמיתי / טוב יחסי – מהם? איך להגיע לטוב אמיתי ונצחי?.

טוב אמיתי – מבין אך לא מרגיש – מה לעשות?

אמת כואבת – מה לעשות כשהאמת כואבת?

אמת כואבת, מה לעשות כשהאמת כואבת?

ומה צריך לעשות כדי להבין באמת את המציאות?

וכשמתחילים לחפש את האמת, זה יכול לכאוב, כי אין אפשרות לשקר יותר, ומה עושים כשהאמת לא מוצאת חן בעיני האדם?

והאמת או השקר אינם גורמים לסבול, אלא שהשקר הוא זה שגורם לאדם לסבול, ומה זאת אומרת?

אם האדם יגיע לשקר מוחלט, ישקר עד הסוף, הוא ירגיש טוב, או אם יגיד רק אמת ירגיש טוב.

אבל אם אדם אומר אמת ורק קצת משקר, כבר הוא נדפק…

ואם אדם ייצמד רק לאמת הוא ירגיש טוב.

והסבל הוא לא מההיצמדות לאמת עד הסוף, אלא אמת חלקית.

ולא משנה מה חושבים עליך, איך אדם נראה, האם הוא טיפש או חכם, או אם פגעו בו ברחוב, הסבל הוא לא מכך, אלא שהאדם לא מבין את האמת.

שמצד האמת הכל אחד ואז זה לא משנה, מצד המהות הפנימית זה לא משנה, אלו רק תמונות שונות.

והטוב אינו תלוי במה שקורה בחיצוני, האמת היא חיבור אמיתי למציאות בלי הבדלה בין ימין לשמאל, בלי הבדל בין רע לטוב.

נכון שיש הבדל מצד השכל הנפרד, אבל באמת המוחלטת זה לא משנה, ואם אדם יחווה את זה, לא יסבול יותר.

ואם יגיד האדם אמת בכל נושא ונושא ותחום בחיים שלו, יגיע לאמת המוחלטת שמצד האמת זה לא משנה.

ואל תשקר את עצמך שזה לא משנה, תהיה עקבי עד שתבין שבאמת זה לא משנה.

הכאב הוא רק כשהאמת והשקר מעורבבים.

אם תלך עם האמת עד הסוף תגיע.

או אם תשקר לגבי הכל באופן מושלם גם תגיע, רק לך עד הסוף.

ושיהיה לכולם טוב אמיתי.

ראה גם:

* הרצאה על חיפוש האמת – אמת או טוב – מה אתה מחפש באמת?.

* הרצאה על אמת – חיפוש האמת – למה באמת אינך מוצא את האמת?.

* אמת / חיפוש האמת / ידיעת האמת – מהו התנאי היחיד שבו תלויה ידיעת האמת?.

* הרצאה על איך לחפש את האמת והטוב מתוך השקר והרע?.

* חיפוש האמת – איך לחפש את האמת ללא אינטרסים אישיים?.

* חיפוש האמת / לחפש את האמת – איזה אמת לחפש? איך לחפש את האמת?.

* האמת / אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 1.

* האמת / אמת מוחלטת / לדעת את האמת / חיפוש האמת האחת / מהי האמת? חלק 2.

אמת כואבת – מה לעשות כשהאמת כואבת?

חוסר וודאות בחיים ובהבנת המציאות – מה לעשות?

הפעם אני רוצה להשיב על שאלת חוסר בטחון, חוסר וודאות בחיים, האדם לא יודע מה לעשות, לאן ללכת?

ויש להבין, שאין האדם מרגיש רע בגלל חוסר וודאות, כי אם היה לחלוטין בחוסר וודאות היה מרגיש טוב, אבל אם יש גם וודאות וגם אי וודאות, יש אומללות.

כי חוסר וודאות מוחלט, האדם לא היה יכול להיות לו רע, כי לא היה רוצה כלום, היה איבוד של חוסר הרצון העצמי, ואז לא היה רוצה לחוות וודאות ולא הייתה שאלה.

בן אדם צריך להבין, שוודאות מושלמת וחוסר וודאות מוחלט, בשני המקרים תרגיש טוב באותה המידה.

ואדם סובל תמיד מכיוון אין חוסר וודאות.

אם היה וודאי לאדם מה הוא רוצה, והיה יודע בוודאות שיכול בוודאות להשיג, היה בשקט ואין סבל.

אבל אין וודאות שאפשר להשיג את הדבר, אז הוא רוצה את הדבר ומרגיש רע כי לא בטוח שישיג.

ואם הייתה וודאות מוחלטת, לא הייתה בעיה. כי האדם היה רוצה משהו ליודע שהוא ישיג, וגם להיפך, אם וודאי לך שלא תוכל להשיג את מה שאתה רוצה, אז גם כן אין שום בעיה, כי ממילא לא תנסה.

והדבר הוודאי היחיד פה, היא האמת.

מי שרוצה וודאות בחיים, צריך לחפש את האמת בכל דבר ודבר, זה הדבר הוודאי היחיד בחיים, האמת!

אדם צריך לקחת משהו אחד לפחות בחיים שלו, ולברר אותו עד הסוף, עד שיגיע לאמת.

כי אנשים חיים פה בעולם הזה, ואינם מודעים אפילו לדבר אחד עד הסוף.

כך שכדי להגיע לוודאות מוחלטת בכל הדברים, חייב האדם לקחת לפחות משהו אחד וללכת איתו עד הסוף וכך יגיע לוודאות של הכל.

ראה גם:

* הרצאה על חוסר וודאות בחיים – מה לעשות?.

* וודאות / ספקות / חוסר וודאות – מהי וודאות מוחלטת? איך להגיע לוודאות מוחלטת?.

* ספקות / חוסר וודאות – ממה הם נובעים? איך יוצאים מספקות וחוסר וודאות?.

* ספקות / חוסר וודאות – מה טוב בחוסר וודאות וספקות? איך להתמודד איתם?.

* ספקות / חוסר וודאות – איך להתמודד עם ספקות? מה טוב בחוסר וודאות?.

* וודאות – מהי וודאות שאין וודאות גדולה ממנה? איך להגיע לוודאות מוחלטת?.

* מבוי סתום / אי וודאות – מהו מבוי סתום מחשבתית? איך לצאת מכל מבוי סתום?.

* הרצאה על יציבות תפישת החיים – איך להשיג?.

* יציבות בחיים / יציבות רגשית / יציבות מנטלית – איך להגיע ליציבות בכל תחומי החיים?.

* הרצאה על מצבי רוח משתנים – איך להשיג יציבות רגשית?.

* מצבי רוח משתנים / שינויים במצבי רוח – איך להגיע ליציבות רגשית?.

חוסר וודאות בחיים ובהבנת המציאות – מה לעשות?