ארכיון התג: פנימיות

מאת: אריאלה פרינץ

התבוננות על הבחירה החופשית: האם את / ה העושה, מה הסיבה שהאדם פועל כפי שפועל?

הנושא הוא פשוט ממה שזה נראה, תקופה לא קצרה ניסיתי להבין את נושא הבחירה, האם אני עושה? מי העושה? האם יש כוח המפעיל אותי, ואם כן מאיזו סיבה הוא / אני פועלים כך ולא אחרת?

חקרתי ושאלתי, התבוננתי פנימה ועם ההתבוננות באה הבנה שלא אני כגוף או שכל מצומצם היא העושה. באה הבנה ואיתה חוויה, של משהו מפעיל, משהו מבטא את עצמו דרכי באינספור דרכים ברמה החומרית / גשמית, והרמה הרוחנית, נפשית.

בו בזמן שהיה ניסיון להבין מי המפעיל, ולמה, לצד זה, נשאלה גם השאלה, שהיא אותה שאלה, רק בלבוש אחר, מה הסיבה, והאם בכלל יש סיבה ותוצאה, או שהכל אקראי, או הכל סיבתי, כך או כך, מי שיתבונן בזאת, יבין שזה אותו הדבר להגיד שהכל הוא הסיבה עצמה, כל דבר בפני עצמו, ולהגיד שהכל אקראי, זה היינו הך.

והרעיון הוא פשוט, ומי שיבין את זה יוכל לחוות את זה, ועם ההבנה יפלו הרבה שאלות לא ברורות:

היה והכל זו שרשרת של סיבה ותוצאה, אז אף פעם את / ה לא העושה, כיוון שיש גורם כלשהו שהתחיל (אם בכלל התחיל), את כל ההשתלשלות של האירועים שנחווים כסיבה תוצאה, ואז תמיד הסיבה הקודמת היא החשובה ולא דווקא התוצאה שתביא לעוד סיבה עד אינסוף, או שיש סוף, אבל אז הוא מתחבר לסיבה הראשונה שרצתה תוצאה מסוימת, כך שעדיין אין בחירה בתוך כל זה.

ובכלל, מנקודת מבט נוספת, לעולם לא יהיה ניתן להגיד סיבה ראשונה, כיוון שתמיד אבל תמיד איך שלא תסובבו את זה, יהיה ניתן לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מי בכלל רצה או בחר שתהיה סיבה ראשונה? כך שזה מביא את "הסיבה" הראשונה מחוץ לכל הגדרה או אפשרות כלשהי לתאר אותה, כך שלא אתה הבוחר כיוון שתמיד קודם לכן נבחר בשבילך מה תבחר, וכמו כן, נבחר עבורך שתרגיש שאתה הבוחר ותהיה בטוח בתחושה הזו שאתה בוחר לבחור!!

ובואו נאמר שאין סיבה ותוצאה כפי שחונכנו לחשוב (ולכן גם ישנה החוויה), שבעצם כל המציאות הנפרדת היא חוויה של טוב ורע, סיבה תוצאה,ובראשית לכל, ידיעת היש והאין, אחרת לא הייתה כל חוויה או משמעות כלשהי בעולם.
ונאמר שאכן גם הכל סיבתי בפני עצמו, כל דבר כל שנייה הוא חדש לחלוטין, כל רגע מחדש הוא נוצר מחדש, וזה לא משנה אם זה עשייה כלשהי, מחשבה מסוימת, המשך מחשבה, רגש, תחושה, או קיום של עצם חומרי כלשהו וכולי, הכל כאן ממש עכשיו קורה מחדש, על כן, גם בהיבט הזה את / ה אינך העושה ואת / ה לא יכול לבחור את הרגע הבא, כי אין רגע הבא חוץ מזה שאת / ה חווה ברגע הזה, שיש רגע הבא, אבל זה לא באמת בהכרח קיים חוץ מתחושה של המשכיות, שהתחושה היא גם ביטוי של המציאות, בדיוק כמו כל דבר אחר שקיים ולא משנה מה, אם בחומר או בפנימיות.

ומי שיתבונן בכל זה, יבין שלא הוא כנפרד העושה, או הבוחר, ושמעבר ל"אני" המצומצם, יש "דבר" רחב וגדול הרבה יותר,אינסופי וסופי בו זמנית.
 ולמרות שיהיה זה לחטוא/להחטיא ל"דבר" שאין להגדירו כלל, אבל בשכל הפשוט, כל אחד כפי שיכלו, מי שיתבונן וינסה להבין, יבין שמצד אחד אין לו כל בחירה על כלום, ומהיבט נוסף של ה"דבר" שאין להגדירו שקיים תמיד ו"את /ה"  זה בכלל  "הוא"  כשלם ממש, אז מהיבט זה אין כל שאלה, וניתן לומר אם כך שהכל, אבל ממש הכל כולל הכל שקיים אפילו כאופציה במציאות, הוא אך ורק הבחירה שלך. כשמבינים את זה, חווים את זה, והכל בחיים נראה ונחווה כפשוט יותר , אחר, חדש ויפה , תיהנו..

הפעם אשיב לשאלה הבאה, מה צריך לעשות האדם, עד שיהיה מאושר?

ולא מה לעשות כדי להיות מאושר, אלא מיתוך ההבנה שהתכלית היא האושר

ועד ההגעה להבנה הגדולה של חיי אושר, מה עושים? איך מתקדמים?

האם להתחתן? האם לשים דגש על פיתוח הקריירה? או כל אפשרות אחרת

מה הכי נכון לאדם לעשות עד שיגיע לאושר הנכסף, זאת מתוך הידיעה שלשם, לאושר האמיתי תכליתי הפנימי, הוא רוצה להגיע.

ומי ששואל שאלה זו, זה סימן שלא הבין שום דבר, אולי הוא הבין באופן חלקי, אך מצד האמת הוא לא הבין כלום.

כי להרגיש טוב בשלמות, זה על ידי הבנת המציאות, והבנת המציאות זה מה שיביא אותו לאושר אמיתי.

כי אם תבין את המציאות יהיה לך טוב, ואם לא תבין את המציאות יהיה לך רע.

זה כמו אדם בקרב שאמור לכבוש את המטרה, ותוך כדי הוא ישאל:

"טוב… איזה צבע גרביים אני אלבש, צבע גרביים צהוב? או צבע גרביים כחול?? "

טיפש!! מה זה משנה, הולכים להרוג אותך, מה זה משנה עכשיו צבע הגרביים שלך?

ואדם שמבין שצריך להבין מה היא המציאות, להבין מאין הוא בא ולאן הולך

להבין מי הוא, עבור מה אתה חי??

ומאיפה באה לך השאלה הזאת? זה כמו שיגידו לאדם שגלגול קודם הוא היה חמור

ואומרים לו עכשיו תחזור להיות בן אדם, והוא יגיד טוב… עד שאהיה בחזרה בן אדם, מה לעשות?

מה מה לעשות? תבדוק מי אתה? תבדוק מה אתה רוצה? למה אתה רוצה להרגיש טוב?

למה אתה לא חושב שהכל טוב?

אם אתה רוצה להרגיש טוב באמת, אז תיקח את הדבר הרע ביותר ותגיד שהוא טוב

כי זאת המציאות, ולמה שתרצה לשנות את המציאות.

ולמה אתה עובד כמו חמור בחיים האלו, ולא יודע אפילו לאן פניך מועדות?

אין לך מושג מהחיים שלך.

ועכשיו אתה עובד כמו חמור, כי מי שעושה דברים בלי לדעת למה הוא עושה אותם, הוא כמו חמור! אבל למה? אתה פעם היית בן אדם, היית מלך!!! ואתה יכול לחזור להיות מלך!!

צא מהחשיבה של העבד.

ואדם, בגלל שהוא התרגל להיות חמור, הוא שואל מה לעשות עד שתהיה לו הבנה מלאה.

אבל אין מה לעשות, ואין למה לחכות עד שתהיה מאושר, כי אתה עכשיו כבר מלך

וכבר עכשיו האושר שלך הוא הכי חשוב, ואז זה לא משנה מה אתה עושה

מה שמשנה זה מה הבנת!!

אם תבין למה יש רע בעולם, יהיה לך טוב, אם לא תבין למה יש רע, יהיה לך רע.

ותעשה כל דבר ודבר עלי אדמות, שיוביל אותך לאושר.

כי המטרה הסופית היא שהאדם יבין את עצמו, ואז בכל דבר הוא יבין מאיפה הרצונות

למה יש לו רצונות? מה הוא בכלל עושה כאן?

ואם אתה מוכרח לעשות משהו, אתה תעשה אותו ממילא, אל תדאג, זה כמו אדם רעב, שאין לו כוח לקום לאכול, בסוף הוא יקום לאכול, אין לו ברירה.

ואם יש לך ספק אם אתה צריך לעשות משהו, אז כנראה שאתה לא חייב באמת לעשות אותו

אז תעשה רק אם אתה רוצה לעשות, כי את מה שאתה חייב, תעשה ממילא.

ואם אין הכרח לעשייה, למה סתם לעשות?

וכל דבר שאתה עושה, לבדוק אם הוא מקרב אותך אל האושר, כי זו המטרה שלך

ואם העשייה שלך לא מקרבת אותך אל האושר והיא לא מחויבת, אז וותר עליה.

ושיהיה לכולם המשך יום אמיתי, עם הבנה של האדם מה הוא באמת רוצה מעצמו

וככל שיהיה ממוקד על המטרה שלו, הוא יגיע אליה יותר מהר.

עד שיבוא האושר – מה לעשות עד אז?

שאלות טיפשיות – מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות?

הפעם אענה על השאלה, אדם מחפש את האמת, וכל הזמן מגלה שנותרות לו שאלות חדשות, והוא לא מבין איך להבין את האמת, איך לחפש את האמת.

ומה זה אומר להבין את האמת, זה להבין את המציאות. המציאות כפי מה שהיא בדיוק.

אם אדם, תהיה מולו כוס מים, והוא יגיד יש כאן כוס מיץ תפוזים, זה אומר שהוא חי בשקר

הוא תופש את המציאות לא כפי מה שהיא.

ואיך האדם יחפש את האמת, על ידי שאלות, מתבררת האמת, מה אני רוצה? מה המהות של זה? למה אני רוצה את זה ולא את זה? וכל פעם זה מעמיק, וישנן שאלות חדשות כל פעם, ומגיעים גם למבוי סתום, ושוב שאלות חדשות.

ויש בשורה טובה, והאדם אמור לבדוק את זה לעצמו, לא להאמין לי

והבשורה היא שיש סוף לשאלות, וכמות השאלות היא סופית, ויש סוף לטיפשות.

והיה בן אדם מאד טיפש בעולם, שאמר שלשני דברים אין סוף: ליקום, ולטיפשות.

ולמה הוא היה טיפש? כי גם ליקום וגם לטיפשות יש סוף.

והסוף של היקום הוא מה שהיה לפני היקום, לפני העולם, הפרספקטיבה של לפני היות הזמן והמקום, זה הסוף של היקום.

והסוף של הטיפשות, זאת החכמה, כי גם לטיפשות יש סוף. והקצה של הטיפשות זאת החכמה.

הנושא די פשוט: סוף הטיפשות זה הגבול של השכל האנושי. ומה זו טיפשות: חוסר הבנה של המציאות.

והדרך לפתור את כל השאלות האפשריות בעולם היא מאד פשוטה, והדרך היא לשאול את השאלה הנכונה, והשאלה היא, למה בכלל יש שאלות, כי תמיד על כל שאלה תהיה עוד שאלה, וגם אם לא באותו נושא תהיה שאלה, תמצא שאלות בנושאים נוספים.

ושורש השאלות, היא הנפרדות. כי כל עוד יש נפרדות, דואליות, כאשר יש אני ולא אני, יש שאלה, האם אני קיים או לא קיים? האם יש טוב ורע? או רק טוב? רק רע?

ואם היתה אחדות, לא היתה שאלה. והיכן מתחילות השאלות? השאלות מתחילות בשכל של האדם, בנפרדות. והנפרדות נובעת מהשכל של האדם.

ומה היתה הטיפשות של זה שאמר שליקום אין סוף. הטיפשות היא אנושית כללית, לא משהו פרסונאלי.

והטיפשות האנושית הכללית, היא שהאדם לא מסוגל לתפוס בר והיפוכו.

ומה המשמעות שליקום אין סוף, כי אם תצעד ימינה או שמאלה, לעולם לא תגיע לסוף

תמיד יהיה מעבר ומעבר וכן הלאה עד אין סוף.

אבל הדבר הזה נובע רק בגלל תפישה אנושית, כי אם האדם מסתכל ימינה ושמאלה

והיתה לו תפישה ששני הדברים ההפוכים הם אחד, וימינה ושמאלה הם אחד ואותו המקום ממש

אם היה חווה את האחדות, לא היתה לו שום שאלה, למרות שקיימת גם הנפרדות

אם היתה חוויה של אחדות לא היה קושי או שאלה בנפרדות.

והקושי הוא בניפרדות, בשכל המוגבל של האדם המבדיל בין תכלית לחוסר תכלית

חוסר ההבנה שקיים ולא קיים זה אותו הדבר, וצריך לשאול ולחקור עד שמגיעים להבנה שהם אחד, שאין שאלה.

והשכל הוא לא יותר מאשר הנחת עבודה, הוא לא יותר מאשר אמונה, האדם מאמין, לא יודע באמת.

זה שהבן אדם מניח שיש ואין הם שונים, זה לא אומר שזו האמת, זה רק סובייקטיבי

השכל של האדם לא מבין שזה אחרת.

ומי שיחקור ויחפש רק את האמת, יראה שבשכל האנושי, אף על פי שיש הבדל בין היש והאין

אף על פי כן הם אחד ממש, מהפרספקטיבה הפנימית של המציאות הכל אחד ממש.

ותחפש את שורש השאלות, ולמה יש בכלל שאלה, ואז תגלה את התשובה, שאין בכלל שאלה.

שאלות טיפשיות – מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות?

הפעם אני רוצה לדבר על תכלית החיים, ואני אומר שאף אחד בעולם, לא יודע מהי תכלית החיים

ושאני אומר אף אחד לא יודע אני מתכוון ממש לאף אחד.

ויש שיתווכחו ויגידו שיש כן שיודעים מהי תכלית החיים

אך ניתן להוכיח את אי הידיעה את תכלית החיים, ולכל שאלה יש תשובה.

ואסביר כעת למה אי אפשר למצוא תשובה לתכלית החיים.

כי כל תכלית שניתן לחיים, תמיד תישאל השאלה, מה היא התכלית של התכלית, וכן הלאה עד אינסוף.

וכל תכלית בעולם, היא תת תכלית של דבר אחר פנימי יותר.

ונגיד שהעולם כולו הוא אקראי לגמרי, אז אין תכלית לשום דבר.

ואפשר להגיד שאין כל תכלית, והכל משחק.

ונאמר שיש תכלית למציאות כולה, ואם יש סיבה, זה אומר שאתה אמור להיות באינטראקציה עם כל המציאות.

ואם תבין למה המציאות קיימת, ותגלה שאין שום משמעות למה היא קיימת המציאות, אז אין תכלית ואין משמעות לכלום.

זה כמו שמישהו יקשקש על נייר סתם קשקוש, והוא ישאל, איך לקשקש? ככה? או ככה??

מה המשמעות איך תקשקש?? אין לזה כל משמעות.

זאת אומרת אם כל המציאות כולה חסרת משמעות אין כל עניין אם תחיה ככה או אחרת.

ואדם קם בבוקר ושואל, למה אני מתאמץ? למה אני קם בבוקר לעבוד? מה מטרת החברה?

ואם אתה עובד באיזה מקום ואין לך מושג לאן פני החברה שאתה עובד בה, ואתה מנסה לפתח אותה, אבל אולי בכלל מתכוונים לסגור את החברה בקרוב??

תבדוק, איך תדע מה התכלית שלך אם אתה לא יודע מה התכלית של החברה כולה שהיא גדולה יותר ממך.

וכך לבדוק לגבי כל דבר ודבר.

ומי שמתבונן בדבר הזה יגלה שאין לו מושג מה תכלית החיים, כי אין שום תשובה רגילה למה היא תכלית החיים, כי תמיד כל תכלית תהיה שאלה מה התכלית של התכלית.

וצריך לבדוק את שורש הדברים, את הבנת השורש למה בכלל המציאות קיימת, לפני שבודקים למה השמש זורחת, ומה התהליכים של הכוכבים או כל דבר אחר שהוא תת תהליך של משהו גדול יותר.

קודם על האדם לבדוק את השורש מדוע בכלל המציאות קיימת?

ואם תהיה הבנת המציאות, תהיה הבנה למה השמש בכלל זורחת וכו'.

ויש מצב פרדוקסאלי, כי אם המציאות קיימת תמיד, ומאחד שהיא תמיד קיימת

ואתה אומר מה התכלית של המציאות? אז אין מה להגיד או לשאול מה התכלית?

כי אין שום תכלית אם כל הזמן המציאות קיימת!!

כל סיבה שנשאל למה המציאות קיימת, תמיד נשאל מה הסיבה של הסיבה?

ונניח שיגידו שהמציאות קיימת כדי לעשות טוב, למה לעשות טוב? כי היא טובה! ולמה היא טובה? והאם זה מוכרח או רק אפשרי שהיא טובה?

והאם מוכרח בכלל שהסיבה תהיה קיימת?

ומה הסיבה שהיתה לפני הסיבה? ומה יצר את הסיבה? ומי יצר את מי שיצר את הסיבה?

ואין אפשרות להסביר את המציאות בשכל הרגיל, או לתת משמעות ותכלית, תמיד תישאר שאלה.

ואם אין לך הסבר למה המציאות קיימת, אז בטח שאין לך הסבר מה היא התכלית

וזה אומר שאין לך הסבר למה אתה חי, אז אל תבלבל במוח שאתה יודע למה אתה חי ומה התכלית.

והמסר הוא, כל אחד ואחד שיתבונן בצורה אמיתית פנימה למה המציאות קיימת

וכשהוא יבין באמת למה המציאות קיימת

אז יחיה חיים טובים באמת.

תכלית החיים – למה אף אחד *לא* יכול לדעת מהי תכלית החיים?

שרלטנים – איך לזהות מנהיגים שרלטנים, שרלטנות?

היום אדבר איך לזהות מנהיגים דוברי אמת, או זייפנים, שרלטנים.

וזה אומר גם לגבי הנהגה פנימית, לא דווקא מורה חיצוני.

ונראה שבעולמנו, יש רובד פנימי ורובד חיצוני.

יש שוני בסימטריה. לדוגמא: ציפור עפה בשמים, ולאדם אין יכולת כזו

לעומת זאת לאדם יש יכולת לשחות במים שלא כמו הציפור. וכל זה ברמה החיצונית

שלכל אחד, יש יכולות שונות.

ואם נתבונן עכשיו ברמה הפנימית, על הציפור, על האדם, על הדג, ועוד

נראה שיש להם יכולות זהות, ברמה של האטומים, הדברים יותר מתאחדים.

היכולות שלהם זהות, האטום יכול להיות פה או פה, יש לו את אותה היכולת.

יש אנשים שיכולים לעשות דברים שונים שאחרים לא יכולים.

אבל ברמה הפנימית, יש לכולם את אותן היכולות. כמו להיות אמיתיים, להיות בהבנה.

יש יכולות חיצוניות של התודעה, שגם שם יש שוני, כמו לימוד שפות שונות, זה תלוי במבנה של המוח, אם אתה יכול ללמוד שפות, או לא יכול.

ויש דבר מסוים שאין לו הבדל בים אדם לאדם, וזו היכולת להבין, כי האושר הוא פונקציה של הבנה.

ככל שאדם מבין יותר את המציאות, כך יוכל יותר להנות מהמציאות.

וישנם נוכלים, שיגידו לך לבוא אליהם כי רק הם יכולים להביא אותך אל האושר.

ולשים לב אם הם אומרים לך שבתוכך יש נקודת אמת ותמצא אותה לבד.

והנוכל יגיד, תבואו אלי, כי לי יש את האמת, ורק עם ההנחיה שלי, כיוון שלי יש הארה

ואז הוא בעצם לוקח קרדיט על האמת ועל היכולת להעביר אותה, כי רק לו היתה התגלות.

הנוכל הנ"ל רק סובל מדיכאונות, ורוצה לקחת שליטה על רבים.

אך החכם האמיתי אף פעם לא יגיד לך, שאתה לא יכול לדעת את מה שהוא יודע.

כי ההתגלות האינסופית, וכל המילים היפות הללו, הכל נמצא בתוכך, כי האמת נמצאת בתוכך.

והשרלטן יגיד לך תאמין לי, אבל החכם יגיד לך, אל תאמין לי, תבדוק בעצמך!

כי אתה אמור להבין בעצמך דברים, את האמת, את הפנימיות, וזה לא יעזור לך להאמין

כי להאמין את היכול עד אינסוף, אבל תבדוק, ותגלה בעצמך את האמת.

ואין יתרון לאף אחד על אף אחד בידיעת האמת.

אולי ביכולת השכלית יהיו שינויים, ברמה החיצונית.

אבל בפנימיות אין כל הבדל, כל אחד יש לו את כל השכל וכל הידע. לכל אחד שכל מושלם

וסה"כ החכם ידריך להשתמש בשכל כדי להגיע. לא מבקשים ממך שום דבר, לא רוצים ממך שום דבר, רק תשתמש בדרך שמנחה אותך איך להשתמש בכלים שיש לך, כדי להגיע לאמת בעצמו.

והשרלטן מחזיק את האנשים שיהיו תלויים בו, כי כביכול יש לו משהו מיוחד, איזו התגלות שרק לו יש אותה, ובעצם כך תוכלו להבדיל, בין שרלטן לחכם אמת.

שרלטנים – איך לזהות מנהיגים שרלטנים ושרלטנות?